קריאת המגילה בגיטו לודז'

מספר ר' יהושע אייבשיץ

ביום "תענית אסתר", תש"ג נבחרנו קבוצה של 34 יהודים ל"ריק טרנספורט", שבלשון אנשי המחנות היתה : להשמדה. הדבר היה במחנה האימים שוואנינגן ליד פוזן. העיתוי לא היה מקרי. סגן מפקד המחנה הישיש והאנטישמי לא שכח להזכיר לנו זאת. הוא אפילו בקש שנמסור ד"ש למרדכי ואסתר בשמים.

לתדהמתנו והפתעתנו הרבה הגענו במקום לתאי הגזים בחלמנו לגיטו לודז. את פנינו קיבל איש הגיסטפו "אגוטן פורים"(כנראה גרמני לודזאי שידע אידיש). העבירו אותנו לבית הסוהר בגיטו לודז' , צ'רניצקיגו.

כולנו היינו במצב בריאותי ירוד בבחינת "מוזלמנים" שניים מביננו היו במצב של גסיסה והם: אנשיל רוזנבוים מקוז'מינה ויצחק גולדשטיין מסטאבישין. הרופא במקום הורה להעבירם מיד לבית החולים היהודי בגיטו.אולם רבי אנשיל התעקש- הוא לא ילך לבית חולים לפני שישמע את קריאת המגילה. גם אנחנו הקימונו מהומה גדולה ודרשנו שיביאו לנו מגילה. אחד משומרי בית הסוהר רחם עלינו והתחיל לחפש בין האסירים אולי יש למישהו מגילה. לבסוף הוא מצא אצל שמואל פרנקל, בחור מחסידי גור"ה "השרופים" בלודז' שנקלע לבית הסוהר, והסכים להשאיל לנו את המגילה.וכך זכינו לשמוע מפיו של ר' ראובן ישראל קוט הי"ד מקוז'מינקה את קריאת המגילה, בשעה מאוחרת בלילה בכלא של גיטו לודז' בפורים שנת תש"ג. היינו נדהמים ושמחים יותר מקריאת המגילה מאשר השארותנו בחיים.... ברגלינו הכושלות יצאנו בריקוד בבית הכלא.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד