קריאת מגילה בגיטו קרקוב פולין תש"ג

"מצאנו אתכם" ,נשמעה שאגת נצחון מפיו של הרשע שמחה ספירו מפקד האו- דה(המשטרה היהודית בגיטו) בהגיעו לאשנב הבוקר, בו הסתתרנו למעלה מיושבי הגיטו, אלומת אור חזקה מפנסו האירה פתאום את היהודים הנפחדים שישבו בבונקר.בו ברגע, ,כאשר ראינו את עינהם של שוטרי האו דה יורקות אש, וכל אחד מאיתנו ראה את המוות לנגד עיניו ,בקעה זעקה אדירה מפי כל הנוכחים בבונקר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"!

אבא פנה תיכף והודיע לר' אליעזר לנדאו להשתדל עבורנו. ר' אליעזר לא נח ולא שקט . הפעיל את מיטב קשריו ועשה מאמצים כבירים, ואומנם הובטח לו כי כל אזרחי החוץ שבאו –דה ישוחררו ואנו יחד איתם.הודות למאמציו, הותר לנו לקבל מפעם לפעם חבילות מזון.אכן לקראת פורים שחל 5 ימים אחרי מעצרנו- קבלנו מאבא את החבילה הראשונה. אין אנו יודעים מי הביא את החבילה, אך בבוקר אחד נקראה אמא למשרד האו- דה, ולהפתעתה הרבה מסרו לה חבילה . אבא שלח לנו"משלוח מנות" שכלל לחם, ריבה צימוקים ועוד "מעדנים" כפי שהישיגה ידו. אמא חלקה מיד את המזון גם לבני דודינו שהיו כלואים עדיין בתאים אחרים.

בפורים,יום ג' ט"ז אדר תש"ג עוד היו כל אנשי הבונקר שלנו ואלה שבאו אחרינו, עצורים באו-דה. מכל מצוות היום, רק את מצות קריאת המגילה אפשר היה לקיים שם. כולם- גברים ונשים הורשו לשמוע את קריאת המגילה שהתקיימה באחד מתאי הגברים. רובם שמעו אותה בפעם האחרונה בחייהם.

(דבר הישועה)

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד