להדליק נר של שבת

גטו קובנה

בערב שבת תשובה תש"ב, שעה שהיהודים התכוננו לקבל את פני השבת, התפרצו לפתע הגרמנים לתוך הגיטו,ובקולות שאגה, שהתערבו עם זמרת" שיר השירים", קראו ליהודים לצאת מיד מן הבתים. תוך מטר של מהלומות ומכות הוצאו היהודים מתוך בתיהם, מבלי שניתנה להם האפשרות להצטייד בבגדים ומזון.

בין המגורשים היתה גם אלה שמואלביץ, עסקנית שעמדה בראש " בית יעקב" בגיטו קובנה. היא הצליחה להוציא עמה את פמוטיה עם הנרות. ידיה שתתו דם מן המכות שהגרמנים הרביצו בה, אך היא לא הרפתה מנרות השבת.

כשהחלה השמש לשקוע בפאתי מערב, כונסו המגורשים הללו אל "המבצר התשיעי" הידוע לשמצה.

שם ,במגרש ההוא, הזכירה אלה שמואלביץ לאחיה היהודים, ששבת היום ושעליהם מוטל לקדש את השבת לפני שילכו לקדש את השם. היא הדליקה  את נרות הקודש- נרות השבת, בירכה עליהם מתוך רחש תפילה לאלוקי  מרום, שיקבל תחת חסות כנפי השכינה את נשמות הקדושים הללו, שבעצם קדושת השבת יקדשו את שמו יתברך.

בערוב היום, כשהשמש שקעה, צעדו הקדושים הללו למבצר התשיעי לקול שירת " לכה דודי", וביניהם גם אלה שמואלביץ עם קבוצת  חברות " בית יעקב".

 

 

(הרב אפרים אושרי ירחון" בית יעקב" גליון 13 סיון תש"ך)

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד