תפילת מנחה בשבת

מחנה ברגן בלזן

שבת אחרי הצהריים בקיץ תש"ד.השעה היתה שש וחצי לפנות ערב.מאות יהודים חוזרים למחנה רצוצים מהעבודה ורעבים. בכניסתם לשער המחנה חוזרים וסופרים את הנכנסים. מתוך שנאתם הם מונים אותם ביציאתם לעבודה ובכניסתם.

אבא לא חזר באותה שעה מהעבודה ולא התפלל אתנו מנחה.אנשי  הקבוצה שלו קבוצת "בנדיקט", שכולם בגיל העמידה, נענשו והיה עליהם לעמוד עוד שעות אחדות בשער המחנה. התעללות. שמא לא נסרו די עצים מהבוקר עד הערב? ואולי גילו הגרמנים שאינם עובדים באותה מהירות כמו בימות החול?אבא דאג לכך, שבמשך השבוע יחביאו כמות מסוימת של עצים מנוסרים, כדי למעט בעבודה בשבת. אולי נתגלה הדבר?

כך עמדו הם, סחוטים ושבורים, ליד שער המחנה. שומר  הס.ס. במגדל הפיקוח דאג לכך שהאנשים יעמדו "עמידת דום", מבלי לזוז ממקומם.חלפה שעה .שומר הס.ס. ירד מהמגדל ופחד גדול נפל על היהודים. אולי ירד להכות בהם?השומר עבר על פניהם והלך בכביש לעבר בנייני המנהלה. אנשי הקבוצה רשומים ואין חשש שיזוזו ממקומם, אך בכל זאת תחושת רווחה אופפת אותם. השומר נעלם בקצה הכביש ואפשר לעמוד בצורה נוחה יותר ואפילו להחליף מילה. באותו רגע  הפתיע אבא את אנשי הקבוצה וקרא בנעימה:

"אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה...ובא לציון גואל... ואני זאת בריתי אותם אמר ה'...יתגדל ויתקדש שמיה רבא...אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל..ועל מנוחתם יקדישו את שמך...רצה במנוחתנו קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמחנו בישועתך...חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך".

"ויהי בעלות המנחה",

איש הס.ס. נראה מתקרב. האנשים שוב עומדים זקופים, עד לשעה מאוחרת במוצאי שבת.

למחרת שמעתי את ספור העניין מפי  אחד מאנשי הקבוצה, מר לוי ון- ליוון איש ה"חברה קדישא" בקהילת האג. הוא הוסיף: תפילת מנחה כזו לא שמעתי מעודי!

                                                (יסופר לדור, יונה עמנואל)

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד

GUI: Grid_1.asp
close