הסוכה החשאית

הנה מה שהתרחש במחנה פלאשוב, בלילה הראשון של חג הסוכות שנת תש"ד. "ירח האיתנים" זה הפך לחודש ההריגה הגדולה במחנה שלנו. הצוררים דרשו מאתנו קרבנות לכל חג ומועד. ואף על פי כן, על מה טרחו ודאגו היהודים הנותרים? הם חשבו תחבולות כיצד לקיים מצוות סוכה ולברך את ברכת "שהחיינו" על "זמן שמחתנו"!

בלילה הראשון של החג נמשך מצעד חשאי באחת מפינות המחנה. לאן נמשך המצעד? אל הסוכה הארעית באמת, שהוקמה ב"ככר העצים" של המחנה. הפועלים שעבדו במחלקה זו בנו בו ביום "מחסן", כאילו לשם אחסנת כלי העבודה שלהם. "המחסן" היה ללא תקרת גג והוא כוסה בסכך כשר שנצטבר משאריות של נסורת העצים, וסוכה זו משכה אליה את כל אסירי המחנה. הבשורה הועברה מפה לאוזן, והיהודים הסתכנו לעזוב את צריפיהם ולפנות לכיוון הסוכה החשאית. גם אני הייתי בין הפונים שמה. רגע אחד נעצרתי בפנים "המחסן", אמרתי "שהחיינו" ויצאתי מן הצד השני. לא היה זמן להתעכב, כי המצעד נמשך הלאה.

(מפי שמואל ליפשיץ. "אלה שלא נכנעו")

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד