"והיו לאות"...

היה זה בימי האקציה הגדולה שנערכה ע"י ראוקה רב הטבחים בז' במרחשון תש"ד (28 באוקטובר 1941) הערב שלפני האקציה  היה אצלנו ליל יום הכפורים ממש! אבא התענה ואני באתי בבקשה לאבא: "הלילה הזה הוא האחרון בחיינו, אני רוצה לזכות להניח תפילין"! הייתי בן שתים עשרה ושלשה חודשים בערך. אבא הסכים ואמר: מחר בבוקר תניח תפילין . בשש בבוקר צריך היה להתייצב בכיכר. בבוקר כשהיה עדיין חשוך הסתכל אבא לשמים ואמר: עכשיו אתה יכול להניח תפילין...

הנחתי בפעם הראשונה תפילין! אפילו לפרשה ראשונה  של קריאת שמע לא היה זמן. כי היה צריך להתייצב במהירות בכיכר.

להרגיש את הטעם ביום האחרון של החיים לזכות ולהניח תפילין!

(עדות ר' יצחק גיברלטר, ארכיון גנזך קידוש השם)

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד