אמונה

אין לך דבר יותר יפה בעולם מאשר להאמין, להאמין באמונה בלתי מעורערת באידיאל שהוא קודש בעיניך, באידיאל שבחרת בו  לטובת העם ובמולדת. האמונה הקדושה שלעומתה כל המציאות החיצונית נעשית לאפס ואין טעם לקיומה אלא לכל היותר בתור הוכחה לנכונותה של האמונה הזאת. האמונה שממנה אנחנו שואבים כל הכוחות, אשר אליה שבים כל כוחותינו כדי לשאוב אמונה חדשה. האמונה אשר כל ניצחון מחזקה פי עשרה והתבוסה אין בידה אלא לעשותה מוצקה יותר, מאסיבית יותר , משנכנעת יותר ושורשית יותר. שהרי האמונה היא הדבר הקדוש מכל מה שהיה והיה בנמצא בעולמנו. אותה אמונה שאינה קשורה בבתים או בחפצים אחרים . האמונה שאנחנו נושאים בקרבנו ואשר אחרי מותנו יקבלוה על עצמם הבאים אחרינו ביתר שאת כדי ליצור את הכח להמשיך את האידיאל. " אמונה" מבהירה לנו כל מה שאנחנו צריכים להיות , כיצד עלינו לפעול , כיצד עלינו להאמין . כל זה כלול  במילה הקדושה שלנו "אמונה".

ועל הכל אמונתנו באלוקי אבותינו, באלוקינו, באלוקי הבאים אחרינו, באלוקי הבאים אחרינו, באלוקי ישראל, שהנחה אותנו ושמר אותנו עד הנה דרך גיאיות עמוקים כשאול, אמונה שלא ניטוש אותה לעולם פן ניטוש את עצמנו ,האמונה שתלווה אותנו לעולם. עד שבכוחה נזכה לניצחון, אשר למענו נתייסרנו ועוד נתייסר ייסורים רבים כל כך, עד שיותר לנו בעזרת אלוקינו , לעלות אל ארצנו ונחיה שם כעם אחד בארץ אחת , עם ה' האחד והיחיד.

ועל כן ה' רחם על עמך ורחם גם עלי , רחמני נא בהמון רחמיך והושיעני כי אחרת אבד אבדתי, אתה יודע שרק אותך לבד חפץ אני לעבוד. רחם ה' רחם רחם.

                                        (הנער משה, יומנו של משה פלינקר,)

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד