חינוך בגטו לודז'

"הגיטו קריית הספר-לומדים וקוראים, עם הספר לא יאכזב את שמו ההסטורי גם בהיותו במצוק ובמצוקה" (אלתר שנור- ישראל איצינגר)בשנים הראשונות התקיימה בגטו מערכת חינוך בחסות היודנראט. הפעילות התנהלה בהיעדר תנאים פיזיים: מחסור בכיתות, ציוד ועוד.

. לצד המערכת המוסדית הופעלו גם תנועות נןער והכשרות חקלאיות במרישין(סמוך ללודז).  ביין תנועת הנוער הייתה גם תנועת בנות אגודת ישראל

כאשר החלו הגירושים ורומקובסקי הנהיג את מדיניות העבודה, נקראו גם צעירים וילדים לעבוד, ופעילות החינוך ירדה למחתרת.

הרב יהודה לייב גירשט- מחנך סופר עתונאי ועסקן

יליד לודז', תרס"ז, היה בעל הכשרה גבוהה  להוראת עברית ולמודי יהדות. שימש כמחנך בסמינר בית יעקב למורות בקרקוב. המשיך את עבודת החינוך וההוראה גם בגטו לודז'. לאחר המלחמה הוציא ספר זיכרונותיו "מן המיצר"- קורותיו בגטו לודז.

בספרו הוא כותב:

זכורני שבאחד הערבים בסוף חורף שנת תש"ד עברתי במקרה על יד בית רעוע  בסימטאות הגטו ומתוך איזה חדר בקע ועלה לאזני קול תינוקות לומדי חומש. לא הייתי רגיל לקול זה מזמן רב, והוא נראה לי כעין פריסת שלום מעולם רחוק. נכנסתי לתוך החדר הלז וראיתי כשלושים תינוקות צפופים ליד שולחן רעוע ולפניהם ספרי החומש. הרבי, אברך צעיר וצנום פנים, השגיח על התינוקות במבט אבהי כאילו ירא שלא תשלוט בהם עין רעה ח"ו.

בפני הילדים הכרתי באלה שעבדו תחת "פקוחי" בבית החרושת כל היום והם, הפעוטות האלה, לא גילו לי את סודם זה... בחושם הבריא תפסו שצריך להתרגל בהמשך חיי היהדות מקוריים במחתרת והם עמדו במבחן.

בשעות פנויות מעבודה העלינו את הילדים לחדר מיוחד , שהיה מוסווה כחדר עבודה גם הוא, ושם לימדנו אותם קריאה וכתיבה, וגם כל מה שהיה אפשר לנו להורותם בשעת חירום זו.

(י"ל גירשט. מן המיצר)

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד