בית יעקב במחנות העקורים

בשבת נחמו קראנו לאסיפה, הגיעו צעירות רבות וגם האורח החשוב הרב בוימגרטן... אחת החברות מתחילה לדבר.

הגענו אליכם לאחר שש שנים..  שרדנו למרות תכניותיו המרושעות של הרוצח. נשארנו בחיים כי כך רצתה ההשגחה... היא הועידה את תקומת אלה שהתבוססו בדמם – שיקומו לחיים חדשים..

אנו עדות חיות לטרגדיה גדולה שלא היתה דוגמתה.

לפני שש שנים הפסקנו את עבודתנו בתור מורות ומחנכות, נקרענו מעם אלפי בנות מאירות ורבבות חברות צעירות ואהובות.

כעת חזרנו אליכן, דווקא היום, בשבת נחמו, השבת הראשונה לאחר החוברן, כאשר הקב"ה בא ומנחם את העם ביד הנביא. 

(שבת נחמו בברגן בלזן, רבקה פינקסביץ.)

שבת חזון-ברגן בלזן

ביום קיץ כבד התאספנו שם. השארית  של רוח היהדות נאספה כדי להתבונן

ולהגיד קדיש... לא קדיש של  מילים רגילות, אלא קדיש של מעשים,

כאלה שמובילים להחיות את הפאר היהודי של פעם.

דווקא במחנה המוות, מקום בו התמוטטו המוסר היהודי והמידות.

עד עכשו היו בודדים, עמדו בפינה... כעת מתאספים הם מכל המחנות.

גברים צעירים מתכוננים לחיים חדשים.

והנשים? גם אנו מצטרפות נשמע קולה של מורת בית יעקב.

אנו חיות ורוצות לחיות חיים יהודיים טהורים..

אנו קוראים לעבודה במטרה משותפת,

לרומם את המוסר ואת רמת המידות של הנוער היהודי בכללה.

(רבקה פינקוסביץ, שבת חזון בברגן בלזן.  עיתון באידיש)

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד