הרב פוגלמן, ששימש לפני השואה כרב הקהילה היהודית בקטוביץ, נודע כגדול בתורה ופוסק הלכות. ספריו שו"ת בית מרדכי וגדולת מרדכי, שיצאו לאור בהוצאת מוסד הרב קוק, הם נכסי צאן ברזל בעולם ההלכה ופרשנות התורה.
הגר"מ היה תלמידו של המהרש"ם מבראזע'ן, שהיה דודו, ובהמשך הוסמך לרבנות בידי רבי דוד מנחם מאניש באב"ד – אב"ד טרנופול; רבי דוד הלוי איש הורוביץ – אב"ד סטניסלב; רבי מאיר אריק, ודודו, ראש ישיבת חכמי לובלין הרב מאיר שפירא זצ"ל.
עת הוכתר לכהונת רב העיר קטוביץ כתב לו הדוד, הגאון רבי מאיר שפירא, מכתב המלצה וסמיכה בשפה הגרמנית. סמיכה זו זכתה להכרה ממשלתית.
הרב פוגלמן היה נואם רהוט בשפות רבות, כותב פורה, נואם בחסד עליון ורועה נאמן לצאן מרעיתו.
תשובותיו ההלכתיות רהוטות ומאופיינות בגאונות כבירה, ומאמריו התורניים התפרסמו במגוון אכסניות לפני השואה ולאחריה.
עם פרוץ המלחמה הצליח בס"ד להימלט עם רעייתו, הרבנית בלה, ובתו היחידה לאה נעמי תחי'. בארץ כיהן הרב פוגלמן ברבנות העיר קריית מוצקין, ניהל באהבה את צאן מרעיתו והקים מוסדות לחינוך, תורה וחסד.
מעשה הצלתו של הרב פוגלמן, הרבנית והבת היחידה מרת לאה נעמי תחי', שיש הרבה מה ללמוד הימנו מבחינה השקפתית והיסטורית, יונצח ויפורסם בעז"ה בידי גנזך קידוש השם.
הבת, פרופ' נעמי תחי', שרידה לדור דעה, סופרת והיסטוריונית בעלת שם, הואילה למסור את הארכיון של אביה זצ"ל לטיפולו המסור של גנזך קידוש השם. הרב, שהיה בבואה נאמנת ליהדות מזרח אירופה ורבניה, הותיר יבול היסטורי ותורני יקר-ערך, ועובדי הארכיון של גנזך קידוש השם ניגשים למלאכה באהבה ובחרדת קודש תוך שימוש באמצעי השימור המשוכללים בעולם.
