אני מסתכלת על התמונות, ולא מאמינה. לא ציפיתי כלל, שעוד אמצא בחיים שלי תמונה של בעלי הקדוש: דוד שימן הוא עומד ומביט ישר לתוך עיניהם של הרוצחים. הוא השני בתמונה. הראשון הוא גיסי שאול טייטלבוים. בכל שנות האימה הלכו שניהם יחד ולא נפרדו זה מזה. שניהם עומדים ישר, זקופי גוו, בלי שום פחד מפני המוות. והעומד מול הקצין הגרמני הלוא הוא ר' השיל רפפורט מנהיג המחתרת החסידית.
ובתמונה השנייה, הראשון בשורה השנייה הוא ר' ליפא קפלן. ספרו עליו שמסר נפשו למען הרבי מגור בימי המלחמה, ובשעת ההפצצות על וורשה סיכן את עצמו יום יום לרדת לחופי הוויסלה בכדי לשאוב שני בקבוקי מים עבור הרבי כי וורשה הייתה בלי מים ואנשים גוועו בצמא.
הראשון בחזית התמונה הוא הבחור הפראגאי לייבלה. אחיו של ר' משה פראגר שהיה הנועז ביותר מכל החסידים הצעירים. בפסח האחרון הלך לחפש תפוחי אדמה ושאר ירקות בבונקרים העזובים כדי להחיות את אנשי החצר שלנו, והסתכן לבוא אף בימים של סכנה ומצור.
העומד לידו- אליהו לוין בנו של ר' הירש העניך זצ"ל הרב מבנדין
הגבוה בשורה השנייה- מנדל אלטר בנו של רבי נחמיה'לי וחתנו של ר' מאיר יוסקוביץ מלודז'. גם הוא היה אתנו כל הזמן.
זה עם הפנים העצובים בשורה הראשונה יאנק'ל לוין, בנו של ר' מוט'ל לוין מלודז' ונכדו של הרב מבנדין.
והאחרון הרי זה ר' השיל רפפורט ראש החבורה שהיה בעל האופי החזק ביותר מכולם. אני נזכרת ביום שהשיל בא אלינו לבונקר לאחר שאשתו ובתו נרצחו, והוא נשאר לבדו, ודווקא הוא היה תמיד מעודד את כולנו.
כל הבתים מסביב הוצתו. הרגע המכריע היה זה בראש חודש אייר אנשי הס"ס המזוינים מצאו אותנו והוליכונו החוצה לרחוב נובוליפיה. קצין גרמני גבוה הופיע ברחוב וקרא לעבר ר' השיל: "דו ביסט ארבינער?" (אתה רב?) אחר כך ניגשו עוד קצינים וחיילים וצעקו: "כל בעלי הזקן, שיתייצבו בשורה הראשונה." והקצין הגבוה צווח וזעם: "בגללכם לא יכולתי לחסל את הגטו" גם אני רציתי ללכת עם כולם, אבל בעלי ציווה עלי לעזוב אותו ולברוח. עוד מצלצלים באוזני דבריו האחרונים:" אני מאמין בהשגחה פרטית, שאת תישארי בחיים, לכי מכאן, חבל על כל רגע". חייל נאצי הנחית לי מהלומה בכת הרובה שלו ומיד נלקחתי לעבר השני של הרחוב. אשר משם הובלנו כולנו ל"אומשלאגפלץ." ומשם למיידנק. אני לא ראיתי מה שנעשה אחר כך עם אנשי הבונקר שלנו. רק אישה אחת שהגיעה מאוחר יותר ל"אומשלגפלץ "סיפרה לי שהרוצחים לקחו את כל החסידים והוציאום להורג תיכף ומיד בחצר של נובוליפיה פינת לשנו.
