ברוך דיאמנט וספר התורה
סיפור מאת יעקב רוזנפלד
ברכבת הנוסעת ללודז' ישבו מצונפים יהודים מפוחדים, והמתינו בחוסר סבלנות לרגע שבו יגיעו כבר ליעדם.
זה היה בקיץ תש"ו, תקופה קצרה אחרי תום המלחמה הנוראה. "שניים מעיר ואחד ממשפחה" שרדו את התופת, ואלו שניסו לשוב ולהתאקלם בביתם הישן, במקום שבו גדלו ומשם נעקרו באכזריות, נוכחו מהר מאוד להיווכח כי שכניהם, הגויים הפולנים, אינם נופלים ברשעותם מזו של הנאצים.
לעיר אוסטרובצה, שבה התגוררו ערב השואה שבעה עשר אלף יהודים, שבו כמה עשרות יהודים שבורי לב; שכולים, יתומים, חלשים וחסרי כול. ליבם היה שבור אבל מלא תקווה, מלא חלומות. הם רצו לבנות את עצמם מחדש, אולם אכזריותם של הרוצחים הפול...
קרא עוד