"אור מלובלין"

תקציר הסרט "אור מלובלין"

הרב מאיר שפירא מלובלין נולד בשנת תרמ"ז בעיר שאץ לאביו רבי יעקב שמשון צאצא ישיר לרבי פנחס מקוריץ  אחרי כהונת רבנות מפוארת בגלינה, בסאנוק, ובפיעטריקוב. וכהונה מרשימה בפרלמנט הפולני "הסיים", כנציגה של אגודת ישראל  נבחר הרב שפירא לכהן כרבה של קהילת לובלין, בה ייסד את המגדלור הרוחני המפואר "ישיבת חכמי לובלין".

במקביל שימש הרב מאיר שפירא שנים אחדות כנשיא אגודת ישראל בפולין, חבר מועצת גדולי התורה ואחד מראשי מנהיגיה.

היה בעל חוש מוזיקלי מפותח, והלחין מנגינות רבות. בין המנגינות הידועות שהלחין: "אשרי אדם עוד לו בך", ו"אם אמרתי מטה רגלי" ועוד.

הרב וזוגתו הרבנית לא זכו לצאצאים, והוא נפטר בפתאומיות  בגיל 46 בז' בחשון תרצ"ד. מורשתו, רעיון הדף היומי, וישיבתו – ישיבת חכמי לובלין – נותרו לעד ולזכר, לשם ולשארית.

לאחר קום המדינה, הועלו עצמותיו של הרב וציונו נמצא  בהר המנוחות בירושלים.

הדף היומי

הדף היומי הוא סדר לימוד שיטתי של התלמוד הבבלי, בקצב של דף גמרא אחד ליום. לצורת לימוד זו שותפים מאות אלפי יהודים בכל תפוצות תבל. בסדר זה הש"ס כולו נלמד במשך כשבע שנים וחצי., וסיומו נחגג באירועים המוניים וקהילתיים בכל רחבי תבל.

בכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל הציע רבי מאיר שפירא  בפני כל גדולי הדור ואלפי הנאספים את רעיונו הכביר ללימוד הדף היומי. רעיון זה כבש את כל העולם היהודי בכל תפוצותיו, הרבה תורה ועמלה בהיקף שלא היה כמותו. רעיון זה כבש את כל העולם היהודי בכל תפוצותיו.

"אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?!", קרא רבי מאיר בכנסייה הגדולה בהתרגשות אדירה. "נוסע לו יהודי ותחת בית שחיו מסכת ברכות, נוסע הוא שבועיים מישראל לארצות הברית. לבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום ומצטרף ללומדים בחדווה, ומתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו ונמצא שמו הגדול מתאדר מתגדל ומתקדש".

המחזור הראשון של הדף התחיל בליל ראש השנה תרפ"ד, אך רבים חששו מהמחויבות שבכך – לא להחמיץ אף יום של לימוד. האדמו"ר מגור קם ואמר: "אני הולך ללמוד דף יומי". בעקבות קריאתו, פשט לימוד הדף היומי בכל רחבי העולם היהודי עד היום, ובלוחות שנה רבים מצוין הדף בו אוחזים היום.

הרעיון הוכרז על ידי המהר"ם שפירא, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים, וה'אמרי אמת' מגור, והם הביעו את תמיכתם וברכתם. החפץ חיים  כינה את מהר"ם שפירא "רב הדף היומי".

לימוד דף ליום יוצר מסגרת מחייבת ללימוד הגמרא, כך שאם אדם הפסיד את השיעור היומי – הוא נמצא בפיגור אחרי שאר העולם. ממילא, המסגרת יוצרת חיוב ובכך הלומד אינו מפסיד את החיוב לקביעת עיתים לתורה מידי יום.

מאות אלפי יהודים ברחבי העולם לומדים את אותו הדף. קיימים מגוון של שיעורים בדף היומי לכל הרמות והגילאים. העובדה שבכל מקום לומדים את אותו הדף מאפשר לכל לומד להצטרף לשיעור שליבו חפץ.

הרצאה שהתקיימה בישיבת חכמי לובלין מפי הרב מנחם מנדל פומרנץ על רבי מאיר שפירא מלובלין

מתוך הספר 'ניצוצי אור המאיר', שמכיל את הנאום של רבי מאיר שפירא מלובלין שבו 'הכריז על הדף היומי. להלן ניצוצות מתורתו של מייסד הדף היומי וראש ישיבת חכמי לובלין:

"תוך רגע נזרקתי 95 שנים אחורה: "ג' אלול תרפ"ג. אולמו המקושט של התיאטרון הממלכתי בווינה זהר באור יקרות. כאן כנסייה לשם שמיים. על בימת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל ניצב גאון תמיר ומחשמל את האווירה. הוא ממריא שחק ונישא על כנפי רוח, עיניו מתיזות רשפים: 'אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום אותו דף גמרא, כלום יש לנו ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העילאי והנצחי שבין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?, כה שואל רבי מאיר שפירא ופורס את יריעת הדף היומי בציוריות נפלאה, בתיאור כה מרתק, קולע ומלבב, ועיקר העיקרים – נושם חיים.

'מה נפלא הדבר! נוסע לו יהודי באנייה ותחת בית שחיו מסכת ברכות. נוסע הוא לשבועיים ימים מארץ ישראל לאמריקה. כל יום, עם דמדומי חמה, הריהו פותח את הגמרא ולומד את ה'דף'. ובבואו לאמריקה הריהו נכנס לבית המדרש בניו-יורק ומוצא להפתעתו עוד יהודים עוסקים באותו דף שבו הגה היום, ומצטרף ללומדים בחדווה, מתפלפל עמהם והם משיבים לו. נמצא שם שמיים מתאדר, מתגדל ומתקדש. ויהודי מארצות הברית שעקר לבראזיל שבדרום או ליפאן שבאסיה, הריהו סר בראש וראשונה לבית המדרש ומוצא כולם עסוקים בדף שהוא עומד בו היום – וכי יש לנו איחוד לבבות גדול מזה? זאת ולא רק זאת: עד הנה נשארו מסכתות שלא למדום ציבור גדול והיו כ'יתומים' שרק יחידי סגולה חמלו עליהם, נו, וה'דף' יתקן את הכול. ועוד משהו: הנוער שלנו, העתיד של עמנו, הוא שמחויב להתחיל במצווה זאת של 'תורה בסיטונות"'".

האולם הגיב במחיאות כפיים סוערות. ההצעה התקבלה בהתרגשות.  הוא ייחד את הדף היומי לצעירים. הוא לא חלם שהרעיון יתקבל גם על ידי תלמידי חכמים, זקני הדור. אבל פחות מחודש אחר כך, ביום שנקבע להתחלת לימוד הדף היומי, ראש השנה תרפ"ד, חלה  תפנית שנתנה דחיפה גדולה לכל המיזם, והגדילה הן את המספר והן את הגיל של מצטרפיו . זה קרה בבית מדרשו של האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור. אחרי תפילת ערבית של ראש השנה אמר הרבי למקורביו: "אני נכנס ללמוד את הדף היומי". רגע אחר כך, כל החסידים התחילו לחפש מסכת ברכות, ומשאזלו הגמרות נעמדו קבוצות של לומדים מתחת לפנסי רחוב, כשבמרכז עומד אחד מהם עם גמרא אחת, מקריא ומסביר וכולם מקשיבים. כך נראו שיעורי הדף היומי ביומו הראשון