"הפרהוד" ("ביזה") הוא שמן של פרעות בהשפעת הנאציזם, אשר פגעו באוכלוסיה היהודית בבגדאד, עירק בחג השבועות ו' בסיון – ז' בסיון תש"א 1 – 2 ביוני 1941
הייתי שם.
כשם שהייתי בהר סיני
במעמד מתן תורה-
כך הייתי בפרהוד,
בבגדד של 1941
בחג שבועות תש"א. הייתי שם.
יצאתי עם סבי – כשעוד היה רק אב צעיר –
סבי, חכם גרג'י יאיר.
הקאיי (הוא מאכל חג השבועות בבגדאד) שהכינה סבתי נג'יה
התקרר
ושומן החמאה הירוקה
קרש ונתקשה
כשם שנקרש דמם
של סועד ועזרא
ושל בני הגולה שבבבל.
וזקני
שצדיק היה
וחסיד היה
ולא בא בטרוניא עם בוראו מעולם,
המשיך את דרכו חרש לבית חכם יצחק דרזי
הבית הקיצוני שבשכונה היהודית
לערוך סליחות וקינות,
-חג שבועות התבלבל לו עם בין המיצרים וימים נוראים
בבגדד של 1941 –
ובדרכו לחש בינו ובינו בהטעמה אל תוך עצמו:
אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶת לִבִּי
לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ
עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע היינו בבית.
(דוד מנחם, ירושלים תשע"ד)
במישור מוריק ופורה, משתי גדותיו של נהר חידקל הנזכר בספר בראשית כאחד מנהרות גן-עדן, קמה בשלהי המאה השמינית העיר בגדד שמשמעות שמה “מתת האלוהים”. עיר הענק, הצטיינה באדריכלות מפוארת, והיוותה מקור השראה לשפע של יצירות אמנות. בני הקהילה היהודית העתיקה בבגדד התבלטו מתמיד בחריצות, בכישרון, בנאמנות ובשכנות טובה.
כל אלה לא מנעו את התפרצות הפרהוד, גל האכזריות שבו נבללו לאומנות עיראקית, נאציזם גרמני, אנטישמיות מוסלמית וחדלון בריטי.
ב-1 ביוני 1941, ערב שבועות, כבשו האנגלים את רוב שטחי עיראק. על ערי המדינה הוטל עוצר. בהתאם להחלטה אסטרטגית חנו כוחות הצבא הבריטי בשערי בגדד ונמנעו מכניסה יבשתית לעיר. הם עמדו בהימנעותם זו גם כשהגיעו ידיעות בזמן אמת על טבח המתחולל בעיר המופקרת.
המוני המוסלמים פרצו מן המסגדים וגדשו את הרחובות כשבידיהם אלות, סכינים ונשק חם. הם פרצו לבתי היהודים וחנויותיהם שסומנו מבעוד יום על-ידי אנשי צבא ומשטרה. במקומות המקודשים הותקפו ונרצחו יהודים שעלו להתפלל.
המוסלמים יצאו לתקוף את בתי היהודים ואת בתי המסחר שלהם, פותחים וגונבים ממה שיש ומשמידים והורסים את מה שלא יכלו ליטול עמם, הורגים ילדים ושוחטים גברים ואחרי כן פונים לגניבת רהיטי הבית ותכולתו או אל בית המסחר לשדוֹד את הסחורות.
הבריטים, שחנו סמוך למתרחש, לא נקפו אצבע. היו שטענו שהעדיפו לתעל את פריקת הזעם שהצטבר כלפיהם, לכיוון היהודים. על-פי ההערכות נרצחו כמאתיים איש, שנטמנו בקבר אחים. מאות נפצעו וכאלף חנויות ובתים נשדדו. הנזק לרכוש נאמד במיליוני דינרים. לאחר שדעכה האש נכנסו הבריטים.
