הצלילים של יום הכיפורים: התפילה שתישמע לנצח

אין לי מושג מה יקרה לנו בעוד יום מול איראן, אם כיכר דיזנגוף תעמוד בעוד 100 שנה, אבל בעוד 1,000 ו-2,000 שנים ולא משנה מה יקרה – בערב יום כיפור אחרי שקיעת החמה יעמדו יהודים ויתפללו "כל נדרי"

מאת: שושנה חן (פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" עורך ראשי אבי משולם בערב יום כיפור תשפ"ה)

עד אחרון ימיו, שימר שמעון פרס את זיכרון תפילת "כל נדרי" בעיירת הולדתו, שרוב יהודיה נרצחו בשואה: את סבו הי"ד עובר לפני התיבה, ואת עצמו כילד מצטנף גומע בשקיקה את התרגשות תפילות היום מתחת לחום הטלית הגדולה של סבא.

בהלווייתו של פרס שרו, לפי צוואתו, את תפילת "אבינו מלכנו" המצמררת, שביום הכיפורים הזה, שחל בשבת תיאמר רק פעם אחת ב"נעילה", ושמילותיה קורעות וחותכות השנה יותר מכל שנה: "אבינו מלכנו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך. חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו, נקום נקמת דם עבדיך השפוך, חננו ועננו כי אין בנו מעשים עשה עימנו צדקה וחסד והושיענו". ממש כמו שזעקו אבותינו, ואבות אבותינו ואבותיהם עוד ועוד אחורה. כמה מילדי ישראל לא מכירים את התפילה הזאת? ומדוע?

ערב יום כיפור נשחט בחדרה אברך כולל חרדי אב לשישה. בבוקר אותו יום נרצחו במטח טילי חיזבאללה על קריית-שמונה שני צעירים שיצאו לטייל עם כלביהם בעיר, ובלבנון נפל חייל מילואים שעלה מצרפת. כולם בגלל היותם יהודים. שנה חלפה, גם מי שניסה להדחיק את יהדותו, קיבל תזכורות עקובות מדם ועינויים.

הכותל המערבי (צילום: The Western Wall)

בליל יום כיפור, שתו בצמא עמיתותיה לבלוק של אמא שלי, מוטלות על הדרגשים באושוויץ, את מילות "כל נדרי" שזכרה בעל פה. אף אחת לא האשימה אותה בהדתה. כולן הכירו את הטקסט. את חמש תפילות היום התפללו במרתפים בספרד בלחש מפני אימת האינקוויזיציה וחשו את העוצמות שתפילות היום יוצקות בוורידים. המנגינה של "כל נדרי" חוברה אז.

התפילה בחוצות תל-אביב, או רמת-השרון מיועדת למי שאינם מתפללי הקבע בבתי הכנסת למיניהם. שאינם יודעים להסתדר עם מחזור, מתי להפוך את הדף, מתי לקום, מתי לשבת. איזה טקסט לומר פעם אחת ומה שלוש ואפילו שבע פעמים. מהי מערכת היחסים מול שליח הציבור. ואיך מתנהגים בתפילת הווידוי המצמררת שנאמרת עשר פעמים במהלך היום. והם רוצים רק לטעום את הטעם שממנו לגמו אבות אבותיהם דור אחרי דור.

למה לא להקדיש לתפילה, לחוויה ולהתמצאות בה קמצוץ מהאנרגיה שאנחנו מקדישים למתכון עוגת הדבש או לקניידלך?

דווקא בשנה האחרונה כשהמילים קופצות מהמחזור. בתפילת ונתנה תוקף שנאמרת גם ביום כיפור "מי יחיה ומי ימות, מי במים, מי באש, מי בחרב, מי ברעב, מי בצמא, מי בחניקה, מי יתייסר, מי ישפל ומי ירום". כל מילה מכה כקורנס.

יש שפע בתי כנסת שבהם יכול להתנסות בנעימות גם מי שלא דיפדף במחזור מימיו. כאלה שבהם ניתן להעביר את החוויה לילדים שלא שמעו מעולם תפילה. וייקחו לדרך חייהם מצידת עמם.

"כשביקרתי בישראל בצעירותי היה רב מופלא מבית"ר שהזמין אותי לבלות עם משפחתו את השבת", סיפר בנאום מרגש פייר פוליבייר, מועמד לראש ממשלת קנדה. "הרשימה אותי העובדה שלפני למעלה מ-2,000 שנה על אותה אדמה בני אותו עם שרו אותם שירים. העם היהודי הוא העם היחיד שאני מכיר שבאותה שפה על אותה אדמה התפלל מאותה אמונה כמו לפני אלפי שנים".

אין לי מושג מה יקרה לנו בעוד יום מול איראן, אם כיכר דיזנגוף תעמוד בעוד 100 שנה, אבל בעוד 1,000 ו-2,000 שנים ולא משנה מה יקרה, בערב יום כיפור אחרי שקיעת החמה יעמדו יהודים ויתפללו "כל נדרי", ובמוצאי היום לפני צאת הכוכבים יזעקו בקול גדול בנעילה "שמע ישראל" – התפילה שיצאה מפי לא מעטים מבני יישובי העוטף, אופקים ונתיבות שרצו לוודא שחיילי צה"ל לא יירו בהם בטעות. וגם בעוד 1,000 שנים תסתיים תפילת "נעילה" בתקיעת שופר ובתקווה.

גמר חתימה טובה