ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

ספר התורה הקטן של ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק

סיפור מאת יעקב רוזנפלד

הושענא רבה תש"ב, ראדוביץ (בוקובינה).

בתחנת הרכבת עומדות הכן מאות קרונות, הן בולעות לקרבן אלפי יהודים שגורשו בברוטליות מבתיהם בידי הנאצים.

כ15,000 יהודים עומדים דחוסים בתוך הקרונות, ממתינים לתזוזה, ומשהתחילה הרכבת לנוע, היא לא עצרה ולו לרגע אחד. הצפיפות הייתה איומה והמחנק בלי נסבל, ככה נסעו יום ולילה, כל אחד מכונס בעצמו, עטוף בבני משפחתו. הייאוש מכרסם בלבבות ודממת מוות אופפת את חלל הקרונות המצחינים.

פתע נשמע קול עמום.

יהודים, שמחת תורה היום!

היהודי שעמד מצונף באחד הקרונות, הוציא ספר תורה זעיר והחל לרקוד הקפות. והנה, משב מרענן של שמחה יהודית פרץ לרכבת. ספר התורה עבר מאחד לשני ומקרון אחד למשנהו. רקדו אלפי יהודים הקפות עם ספר התורה במשך כל היום,  שכחו את הצער ואת הדאגה, התעלמו מהמוות ומהצחנה, בקול לא להם שרו יהודים ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת.

אמונה ותקווה של עם קשה עורף, בתוך קרונות מלאים יהודים מתים וגוססים. רבים מהנוסעים לא שרדו את הנסיעה ולבסוף, כתום מסע העינויים הארוך הורדו היהודים בכוח תוך כדי זעקות אימה ברוטליות.

ששה ימים שהו האלפים בעיר אוטיק, ליד מוהילוב, בה כבר ערכו הנאצים טבח בקרב יהודי העיר ושיכנו בה אוכלוסייה גדולה מאוד של חולי נפש במצבים שונים. ככה מצאו אלפי אנשים את עצמם, חסרי כול,  בעיר מלאה מטורפים, משם השיטו אותם ברפסודות על הדניסטר למוהילוב, עיר רפאים שהיהודים שלה גורשו מכבר למותם.

הסתובבו היהודים במוהילוב והיו עסוקים בקבורת מתים.

גם הרב אהרן טברסקי היה ממגורשי ראדוביץ שסובבו במוהילוב.

אביו, האדמו"ר הקדוש רבי יצחק טברסקי מאוזארניץ, גזע טשרנוביל, נהרג על קידוש השם שנה קודם לכן, בעיר בלץ. הנאצים קשרוהו לאילן תוך שהוא מעוטף בטלית ולעיני יהודים שעמדו סביבו ואולצו למחוא כף ב'שמחה', תלשו ממנו את זקנו ופאותיו ועינוהו עד מוות.

יום אחד, כשחפר ר' אהרן טברסקי באדמה כדי לקבור מת, מצא ספר קטן טמון. ליבו ניתר מהתרגשות.

יהודים בשעת קריאת התורה בבית כנסת שאורגן בגטו ורשה, פולין. על הבימה המאולתרת מונח ספר תורה קטן.

בו במקום קבר את מתו, ואת ספר התורה טמן במקום סתר ובליבו נדר: אם יוציאני הקב"ה מארץ גזירה זו בחיים, ואזכה להיות משארית הפליטה, אציל מכאן את ספר התורה ואקח אותו עמי.

ר' אהרן זכה, ואחרי צער ועינוי רב שרד את המלחמה, כמעט יחיד מכל המשפחה המסועפת, והיגר לארצות הברית לא לפני שבמאמץ רב טלטל עצמו למוהילוב, ובעז"ה זכר את מקום המחבוא. הוא חפר והוציא את האוצר היקר, נטל אותו עמו בדרך הארוכה לארץ החופש, ועד היום הוא נמצא בארון הקודש המפואר של ישיבת רבינו יצחק אלחנן, בה למד ר' אהרן והוכתר לרבנות.

(ע"פ עדות שמסר ר' אהרן טברסקי לסופר ר' מנשה אונגר. אדמורי"ם שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, ירושלים מהדורת תשס"ז.)