גרודנה ("הורודנא") – העיר והאגדה
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם, במלאות שמונים שנה לחיסול גטו גרודנה.
לא רבות הן הערים היהודיות שהותירו חותם כה עז על העולם היהודי ועל הווי החיים ההלכתי-תורני כמו החותם שהותירה גרודנה, העיר הגדולה לאלוקים.
רחוב בעיר גרודנה, פולין
בפרוץ המלחמה התגוררו בגרודנה עשרים וחמישה אלף יהודים, והם שוכנו בשני גטאות. גטו אחד היה באזור בית הכנסת, והוא היה קטן וצפוף; בחצי קילומטר רבוע הצטופפו חמישה עשר אלף איש. הגטו השני היה בין הרחובות זילנסקע וזמקאווה ובו התגוררו 10,000 איש, אבל המבנים בו היו רעועים ומוזנחים יותר, ושטחו הלך וקטן מפעם לפעם כתוצאה מהשילוחים והרציחות.
בראשית המלחמה עוד התגורר הגאון רבי שמעון שקופ בגרודנה, יחד עם תלמידים מישיבתו "שער התורה גרודנא" שנשארו יחד עימו. רבי שמעון שקופ היה גדול הדור, הודה ותפארתה של גרודנה, ונפטר בפתאומיות ביום ט' מרחשוון שנת ת"ש אחרי תפילת מנחה, דקות ספורות אחרי דברי חיזוק שנשא בפני שומעיו.
הרב שמעון שקופ, ראש ישיבת שער התורה גרודנא, עם תלמידיו
בגרודנה התקיימה קהילת קודש שורשית וותיקה. בה התגורר הגאון הנודע רבי מרדכי יפה, בעל הלבושים, בה חי ופעל הצדיק הנשגב רבי אלכסנדר זיסקינד, בעל "יסוד ושורש העבודה".
בגרודנה שקקו חיים יהודיים יפים וטהורים, ישיבתה הייתה אור לעולם הלמדנות הליטאית; יהודים מתמידים ולמדנים, מדקדקי הלכה ויראי השם חיו בה את חייהם דור אחר דור מאות בשנים. בעבר גם חוותה גרודנה גזרות ורדיפות, כמו כל קהילות הקודש, אולם תמיד התחזקו בה היהודים התמימים והטהורים וחיו בה חיי תורה והלכה. שבתותיה ומועדיה של גרודנה היו מלאי הווי של שמחה ועונג, בתי כנסיותיה היו מלאים לומדים וגם בעלי בתים שבאו בסוף עמל יומם לחטוף דף גמרא, פרק משניות או כמה סעיפי חיי אדם או שלחן ערוך.
בגרודנה התגורר אחד מפארי יהדות ליטא, איש ענק שבענקים שהחפץ חיים החשיב עצמו כתלמידו המובהק והיה אומר כל ימיו דברי שמועה מפיו, הגאון המופלא, איש החסד, רבי נחום קפלן זצוק"ל. רבי נחום קפלן היה מהאישים הבודדים בעולמה של יהדות ליטא המפוארת שיצא לאור ספר תולדות עליו. הוא היה גדול בתורה ובני קהילת גרודנה היו מתחננים לפניו שייטול לעצמו את עטרת רבנות העיר, אבל הוא סירב בנחרצות.
כך הביא החפץ חיים משמו, בספר מחנה ישראל (שנכתב עבור אנשי הצבא שגויסו בכפייה ומסרו נפשם על קידוש השם):
ושמעתי בשם הרב החסיד המפורסם בישראל לתהילה ולתפארת מהר"ר נחום זצ"ל מהוראדנא שיעץ לאחינו אנשי הצבא שיצעקו אז במאמרים המורים על אחדותו ית' כגון פסוק שמע ישראל וגו' או ה' הוא האלקים וכדומה ויש בזה תועלת רבה, אחד כי בזה יתעורר זכותן של ישראל שמקבלין עליהן עול מלכותו של הקב"ה בכל יום וינצלו מכמה מאורעות רעות על ידו… גם אפילו אם חס ושלום נגזר עליו שימות יהיה בזה תועלת גדולה לנשמתו כי קבל עליו מלכות שמים ברגע אחרון שבימי חייו ויצא נשמתו באחד.
רבי נחום היה בעל חסד במלוא מובן המילה, ועל אף גדלותו בתורה וגאונותו הכבירה היה מסתובב בעיר ומכתת רגליו ברחבי גרודנה כדי לאסוף פרוטה לפרוטה.
עת שאלוהו – והלא ביטול תורה יש בזה, ענה ואמר:
כשאני לומד במסכת ברכות "מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבית, ר' חנינא אומר: משהעני נכנס לאכול פתו במלח", אני חושב על העניים חסרי כל ואני חש צער רב עליהם. כך בכל ליל שבת אני נוהג ללמוד משניות של מסכת שבת וכשמגיע למילים "פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני", אני נזכר בעניים הרבים הנמצאים בחוץ ואין כל בעל בית הפושט ידו כדי לתת לעניים, לכן אני מבטל את לימודי, ואוסף כספים בעבור העניים האלו, או בליל שבת אוסף חלות לאלו שלא קיבלו סיוע לפני שבת.
פנינה זוהרת ובוהקת בשמי יהדות ליטא הייתה קהילת גרודנא ויהודיה המתוקים, עמלי התורה, שבמשך שנים ארוכות היו לאות ולמופת אבל לא יכלו לה לגזרה הנוראה עלי אדמות, הגזרה שהמיטה כיליון מוחלט על גרודנה, כמו על כל יהודי מזרח אירופה, ה' ייקום דמם. לא היה לה סיכוי, לקהילת גרודנה, מול האשמדאי הנאצי, כי כך גזרה ההשגחה העליונה.
כניסת היהודים לגטו בעיר גרודנה, פולין
ביום י"א שבט שנת תש"ג, לפני שמונים שנה בדיוק, החלו הגירושים הנוראים מגטו גרודנה. בגירוש הראשון הובלו 10,000 יהודים לאושוויץ, וכעבור שבועות ספורים, בפרשת תרומה, הובלו תוך אלימות נוראה ומסע רצח כמה אלפי יהודים לטרבלינקה.
מתוך עשרים וחמישה אלף יהודים שהתגוררו בגרודנה נותר בעיר זו ביום האחרון של המלחמה יהודי אחד.
היו יהודים מתי מספר שהתפזרו הנה והנה וניסו לשוב לגרודנה בתום המלחמה, אולם לכלל יישוב כבר לא התגבשה קהילת גרודנה, עד לאחרונה, בשנים האחרונות, עת נפל מסך הברזל, כששלוחי חב"ד החלו לפעול בעיר זו ולהאיר בה את אור התורה והיהדות.
בגנזך קידוש השם, במלאות שמונים שנה לכיליון אחת מהמפוארות בקהילות ישראל, מעלים את זכר קודשם של הרוגי גרודנה ומתפללים לעילוי נשמותיהם.
ארץ, אל תכסי דמם.
מתוך הקדמת ספר היובל שי"ל בגרודנה לכבודו של רבי שמעון שקאפ, באופן נדיר עוד בחייו, ובו נטלו חלק גדולי הדור בראשות רבי חיים עוזר זצ"ל.