זעקתו האילמת של נער מעונה, בן 14, במכתב קורע לב שהתקבל בגנזך קידוש השם.
הזעקה שחרט נתן רסלר בדם ליבו מעומק בור הבדידות, הגלות והתלאות מהדהדת מסוף העולם ועד סופו וגורמת לאינספור עיניים לדמוע.
נתן, שמצא את מותו באושוויץ בשנת תש"ג, הצליח לשלוח מכתב לדודתו מרים רבקה, ובו הוא מספר לה על תפילה שכתב: זעקה – תחינה – תביעה. המילים ממוענות ללא אחרת מאשר רחל אימנו. אולי כי היא לתחושתו הפכה להיות אימו במקום זו הביולוגית שעלתה בעשן המשרפות, אולי כי רחל, בעיניו, ביטאה יותר מכול את המסירות ואת הרחמנות לילדים הסובלים בגלות.
המכתב עבר סריקה מקצועית ותרגום לעברית ואנגלית, והוא נמצא בארכיון גנזך קידוש השם.
נתן, יליד סלובקיה, נספה כאמור בשנת 1943 באושוויץ, ואביו שמעון, הי"ד, נספה בטרבלינקה.
ארץ אל תכסי דמם.
תודה לבת דודתו של נתן, הגב' שרה בן דור, שהעניקה לנו את המכתב בטוב ליבה.