מאור שימשה של קראקא וגליציה כולה
המאור ושמש, 200 שנה לפטירתו, א' תמוז תקפ"ג,
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם
מאה ועשרים שנה היה ציונו הקדוש של המאור ושמש תל תלפיות ליהודי קרקוב. מאז הסתלקותו ביום א' תמוז תקפ"ג, לפני מאתיים שנה בדיוק, ועד לאותו יום מר ונמהר, אי אז באביב שנת תש"ג, שבו הרסו הנאצים ימ"ש את שארית קהילת קרקוב והביאו את הקץ על קהילת קודש מפוארת שהייתה מגדל אור של תורה, עבודת ה' וחסד במשך יותר משש מאות שנה.
דמותו של המאור ושמש, גדול תלמידיו של הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א, חקוקה בלבבות עם זכר העיר קרקוב, באשר הוא היה הצדיק הראשון שהביא אליה את תורת החסידות ובעטיו הצטרפו אליה רבים וטובים, לאין מספר.
את רוח הקדושה וההתלהבות שהביא המאור ושמש, רבי קלונימוס קלמיש עפשטיין זצ"ל, יליד העיר ניישטאט, לקרקוב וגלילותיה, היו מתארים כותבי העיתים בהשתאות ובהשתוממות.
ילד רך היה קלונימוס קלמיש, בן לאב עני מרוד שגידל בדוחק עשרה ילדים, ולא הייתה לו אפשרות לשלוח אותו ללמוד אצל מלמד. מדי יום, עת למדו כל בני גילוי ב"חדר", היה קלונימוס קלמיש מוכר כעכים ברחובות קרקוב העתיקה ואת דמי פדיונם היה נותן לאביו.
בן עניים היה קלונימוס, אבל ראשו היה צלול וגאוני, וליבו זך וטהור, ומאליו נמשך לתורה ולעבודת השם, וכך נמשך מדי יום לשיעורו של הרב יצחק הלוי שנאמרו בבית מדרשו של הב"ח, שם היה עומד בעיניים פעורות והיה בולע בצמא את הדברים.
לומדי השיעור כבר היו רגילים לילד הקטן שעומד בצד וכביכול מקשיב לשיעורים העמוקים, אולם יום אחד לא יכול היה העשיר ר' מרדכי גוטגולד להתאפק ושאל מתוך קנטור את הילד אם יואיל בטובו לחזור בפניו על מה שהבין מהשיעור.
הילד לא התבלבל, נעמד על השולחן וחזר בפניו על כל השיעור מהחל ועד כלה בבהירות ורהיטות "כזקן ורגיל".
ר' מרדכי השתומם ומייד שם פעמיו לעבר ביתו הדל של ר' אהרן עפשטיין, ואחרי דין ודברים לקח את הילד תחת חסותו. הוא קיבל על עצמו לגדל את הילד ולדאוג לכל מחסורו ולממן לו שכר מלמדים ושכר לימוד בישיבה בתנאי שכשיגדל הילד, ויהיה בן 13, יהפוך להיות חתנו.
בגיל 13, עם היכנסו לעול התורה והמצוות, הקים את ביתו עם מילכה ריידל, ובאותה שנה התרחשה התפנית ששינתה את חייו של העילוי הצעיר, מה שבעצם שינה את חייהם של אלפים ורבבות שאור החסידות זרח בליבם.
באותה שנה ביקר הרבי ר' אלימלך מליזענסק בקרקוב, ולעילוי הצעיר שעקב אחריו היה ברור מהרגע הראשון שנפשו קשורה בנפשו.
רבי קלונימוס קלמיש מי שעתיד להאיר את שמי עולם התורה והחסידות בתורתו הזכה והבהירה, שכונתה בפי גדולי וצדיקי הדורות "שלחן ערוך לחסידות", נסע לליזענסק ועשה בה שנים ספורות, עד שרבו, הרבי ר' אלימלך, הורה לו לשוב לעירו ולהתחיל להנהיג את העם באהבה ומסירות.
הרבי הקדוש רבי קלונימוס קלמיש הזריח אור בלבבות אלפי רבבות יהודי פולין וגאליציה, וספרו הקדוש נדפס באינספור מהדורות והוצאות עד לפרוץ המלחמה, וגם בזמננו אנו תופס ה"מאור ושמש" מקום של כבוד בבתי ישראל בכל אתר ואתר ובבתי כנסיות ומדרשות בכל תפוצות ישראל.
במבוא לספר "יד מאור ושמש" כותב בעילום שם יהודי חסידי שורשי שגדל בגליציה וראה עני בשבט עברתו, ולאחר החורבן הנורא עקר לארצות הברית ושם הפיץ תורה וחסידות, על השפעתו של המאור ושמש על כלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם, ומביא ניצוצות מדברי תורתו, ובתוך דבריו הוא משתפך בזיכרונותיו וכותב:
ומדי דברי זכור אזכור ותשוח עלי נפשי על גידולי הקודש שהיו נאספים בלילי שבתות, התנערו מעפר החול ולבשו קדושת שבת קודש, כי רבים מהם אשר היו טרודים בכל ימות החול על המחיה ועל הכלכלה להביא טרף לביתם והיו נוסעים על הירידים או עומדים בחנותם ומצפים למצוא כופר ואיזה פדיון לפרנסתם, והפולנים הרשעים היו עומדים לנגדם לבל יבוא לחנות יהודי לקנות, ובכל מיני תעמולות עשקו את עמליהם לקפח את פרנסתם, והכול נעשה בתמיכת הממשלה, ממשלת זדון, וכובד עול הפרנסה כפף את רוחם, ועוד רוח המושל עלה עליהם בכל מיני רידוי ועינוי במיסים וארנוניות אשר השתרגו ועלו מעל ראשם ובאו מים עד נפש מכובד הגלות, ובכל זה בבוא השבת קודש לא ניכרו בחוצות, כי נעשו כברייה חדשה ולבשו נפש אצילות ושבת מלכתא השפיעה והלבישה אותם לבוש מלכות, וקבלת השבת בשירה ובזמרה, בשמחה ובחדווה נפחה בהם רוח חיים, וכשהיו מתאספים בהשטיבלעך אחר סעודת שבת היו עוסקים בספרי חסידות ובשירות ותשבחות וריקודים כמעט עד אור הבוקר, ומתוך השמחה וההלל נשכח כל העוני והעינוי של ימי החול, ועל כולם תכסה אהבת וקדושת שבת מלכתא, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, והקדושה הייתה חופפת עליהם כל היום, והקדושה הזאת הייתה משלהם ממש כמ"ש במאור ושמש: בשבת קודש האדם משיג את שלו ממש וכל איש ישראלי יש לו בשבת קדושה משלו (פר' ראה).
מאתיים שנה שואב כלל ישראל עונג וחיות, חיזוק ועידוד מספרו הקדוש של אחד מגדולי רועי ישראל בפולין וגליציה, וכעת ביום ההילולא המאתיים אנו בגנזך קידוש השם מתייחדים עם זכרו ולומדים את תורתו.
ביום הזיכרון של צדיק מופלא זה, זקנו של הרבי מפיאסצנה הקדוש רבי קלונימוס קלמיש הי"ד שהיה קרוי על שמו, נדליק נר לזכר רבי קלונימוס קלמיש בן רבי אהרן ולמד משניות לטובת נשמתו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
