ראדין, עיירה שהייתה

ילדי ראדין. מה עלה בגורלם? הי"ד

היום, לפני תשעים שנה, עם דמדומי חמה של כ"ד אלול תרצ"ג, שבו יהודים שבורי לב מהלווייתו של גדול הדור, רבי ישראל מאיר הכהן, ה"חפץ חיים", הצדיק שהותיר חותם לשעה ולדורות, הגאון שהאיר עיני ישראל בספריו ההלכתיים וזיכה את כלל ישראל במתנת החיים, "מי האיש החפץ חיים… נצור לשונך מרע"…

מנהיג בתקופה סוערת היה החפץ חיים, בין שתי המלחמות העולמיות כשההווי היהודי, העיירה היהודית, והחינוך הטהור השורשי, חוו טלטלות ו"האונייה חישבה להישבר"… החפץ חיים היה הקברניט, המנהיג, מורה הדרך והרועה הנאמן.

תשעים שנה חלפו מאותו יום שבו ליוו רבבות את המנהיג הישיש למנוחות, זה שכל העולם ידע עליו ומנהיגי מדינות יצאו מגדרם לכבד אותו, ואילו הוא עצמו תמיד עניו, תמיד בקרן זווית, תמיד חיוך אצילי רך משוח על פניו, יושב בבית ישן ופשוט ובז לו לעולם הסוער, העולם החדש שהתחיל לגלות את הטכנולוגיה ואת הקדמה.

רבים מצאצאיו של החפץ חיים מצאו את מותם בשואה שפרצה שנים ספורות אחרי הסתלקותו, ובתו הרבנית זקס, שנולדה לו כשכבר היה בן למעלה משבעים שנה, סיפרה לעת זקנותה שאביה אמר לה כשהייתה עוד ילדה, אנשים אולי מתפלאים מדוע הקמתי בית חדש לעת זקנותי. זה הרי לא דבר שכיח להתחתן שוב בגילי, אבל האמת היא שהסיבה לכך זו את. מכל ילדיי רק ממך יישאר לי זכר ב"ארצות החיים".

בתו של החפץ חיים נמלטה בנס מאירופה הבוערת וצאצאיה, מהם גדולי תורה וראשי ישיבות, אכן הם הנכדים היחידים של החפץ חיים, יהודים שומרי תורה ומצוות שמסבים נחת רוח לסבם הגדול, רבם של כל בני הגולה.

גורלה של ראדין היה כגורל כל עיירותיה של מזרח אירופה. באוקטובר 1941 הועברו יהודי ראדין לגטו שבו רוכזו גם כמעט אלף יהודים מיישובים אחרים בסביבה. במאי 1942 מרדה בגרמנים קבוצת יהודים שחפרו בורות הריגה. 17 יהודים הצליחו לברוח, ויתר החופרים נרצחו. לאחר מכן נרצחו באקציה גם כ-1,000 מתושבי הגטו. מאות הושארו כפועלים, ומאות ברחו או הסתתרו. אלה שהושארו בגטו הועברו לאחר כחודש לגטו שצ'וצ'ין.

ישיבת ראדין, שהיו לה תקופות פאר, וסבלה נדודים וצער גם בימי מלחמת העולם הראשונה, נסגרה בתחילת המלחמה ורוב תלמידיה עלו על מוקד קידוש השם.

עם פריצתה של מלחמת העולם השנייה השתלטה ברית המועצות על ראדין. רוב תלמידי הישיבה עברו לווילנה שבליטא, בעוד שמיעוטם נשאר בראדין וביניהם קרובו של החפץ חיים, הרב מרדכי דב רויטבלאט, הרב הלל גינזבורג, חתנו של הרב אליעזר זאב קפלן, והרב אברהם טרופ. כאשר התנאים בווילנה נעשו קשים מדי החליטו, שוב, לפצל את הישיבה לשתיים. מחצית אחת התמקמה באיישישוק, בהנהגתו של הרב יהושע לוינסון, והאחרת באוטיאן. כאשר הסובייטים כבשו את ליטא הפסיקה הישיבה לתפקד. אף שנעשו מאמצים גדולים כדי לאפשר לתלמידי הישיבה להימלט, רק מעטים הצליחו לקבל ויזות ולהגר.

קישור למאמר מקיף על ישיבת ראדין וגלגוליה, באתר "דעת". https://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/radin-2.htm

ליום השנה התשעים, אנו מביאים תמונות מהעיירה ראדין, מתוך הארכיון של גנזך קידוש השם.