בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר

120 שנה לפרוץ מלחמת רוסיה-יפן; 119 שנה להסתלקותו של מרן השפת אמת.

יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם

ביום ה' שבט יחול יום ההילולא של מרן הרה"ק רבי יהודה אריה לייב אלתר זצוק"ל מגור, ה"שפת אמת".

כתב יד של בעל ה"שפת אמת" מגור

הרבי מגור, מנהיג יהדות פולין ורבם ומאורם של רבבות חסידים, נפטר בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן, המלחמה העקובה מדם שגרמה למותם של אלפי חיילים יהודים שהיו מגויסים בעל כורחם למלחמה לא-להם.

מלחמת רוסיה-יפן הדהימה את העולם, שצפה בכישלונותיה של רוסיה הגדולה והחזקה מול יפן, שהייתה נחשלת בהרבה.

הטרגדיה היהודית של מלחמה נוראה זו כמעט ונשכחה עקב שתי המלחמות העולמיות שהתחוללו שנים ספורות לאחר מכן. השואה האיומה שהחריבה את יהדות אירופה החשיכה בצל סמיך את כל מה שקדם לה, אולם למען האמת, מלחמה זו שפרצה בתחילת שנת 1904, לפני 120 שנה, היוותה גורם עקיף, אך משמעותי, לפרוץ מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית. באסיה התפתח בעקבותיה האימפריאליזם היפני שהוביל להתנגשות עם ארצות הברית, ובעקיפין לשחרור עמי האזור מעול הקולוניאליזם המערבי.

הרבי, שאברכי משי מבין חסידיו, באלפיהם, היו כאמור מגויסים לקרבות, היה ליבו שבור לרסיסים מצער בניו-תלמידיו ומדאגה לשלומם.

פרחי חסידות יורדים מהקולייקע בהגיעם לעיירה גור

השנה האחרונה לימי חייו עברה עליו כולה בצילה של המלחמה הנוראה. בעיניים כלות עקבו בני ביתו ומקורביו אחר מצבו הנפשי הקשה שבא לידי ביטוי בעיקר בלילות, בהם לא עלה על משכבו אלא שכב על הארץ כשמעיל דק על גופו, והיה ממרר בבכי.

הוא היה רועה נאמן, אב אוהב לאלפי החסידים, שהיו מקושרים אליו בלב ונפש ואהבת עולם הייתה ביניהם. ליבו הרך לא יכול היה לסבול את צערם, וביום ה' שבט תרס"ה, כשנה לאחר פרוץ המלחמה, נפטר והוא בן 58 שנה בלבד.

בהלווייתו השתתפו כעשרים אלף חסידים, וכמנהג חסידים לא נישאו בה הספדים למעט משפט קצר שאותו הכריז הרה"ק רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, ה"אבני נזר":

"הצדיק אבד ואין איש שם על לב, כי מפני הרעה נאסף הצדיק".

הרבה רעות פקדו את כלל ישראל במשך השנים שלאחר הסתלקותו של השפת אמת; מלחמות, גזרות, עוני, קושי השעבוד והתדרדרות חינוכית-ערכית טראגית בקרב הנוער היהודי בכל רחבי אירופה, אולם איש מבין אלו ששמעו את הספדו הקצר של האבני נזר לא יכול היה להעלות על דעתו איזה גורל ממתין לו וליוצאי חלציו בעוד מעט יותר משלושים שנה; עם איזו "רעה" עתיד להתמודד העם היהודי בשנות הזעם וההכחדה, "שנות ראינו רעה", השנים האפלות בהיסטוריה היהודית כולה.

בית המדרש של חסידי גור בפולין (משמאל) ובצמוד אליו ביתו של האדמו"ר

העידותי בכם היום – סיפור

"בשנה האחרונה לחיי הצדיק מגור, בעל 'שפת אמת', פרצה מלחמת רוסיה ויפן, ונלקחו לצבא אלפי אברכים מחסידיו, שהיו בגיל הגיוס, ונשלחו לשדות הקרב במזרח הרחוק. הצדיק היה מברך את חסידיו לפני צאתם לדרך הרחוקה והיה אומר להם: 'מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו' – כל מי שהוא ירא שמים ילך וישוב בתשובה, ואז מובטח לו שישוב לביתו מן המלחמה. וגדולה היתה חרדתו לגורלם של אנשי הצבא. כל אותם הימים שנמצאו חסידיו בחזית לא עלה על מיטתו, והיה שוכב על הרצפה, כשחלוקו בלבד מוצע תחתיו, והחלוק היה כולו רטוב מדמעותיו ששפך על צרת ישראל.

וחסידיו היו אף הם נאמנים לו והיו כותבים לו מן החזית, מתוך החפירות, חידושי תורה, והיו מספרים במכתביהם מכל הקורות אותם. ואברך אחד, עילוי, מעיר אוסטרובצה, כתב אליו מן החפירות פלפול ארוך על רבנו יונה. בעל ה'שפת אמת' השיב לו, ואת מכתבו פתח במילים אלו: 'העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ', העידותי – מלשון עדי וקישוט, ורוצה לומר: קשטתי בכם, ביהודים כאלה, את השמים ואת הארץ".

(הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים, תורה, חלק ב, ירושלים תשס"ב, עמ' 325)