שגריר בריטניה מר סיימון וולטרס ופמלייתו בביקור ב"גנזך קידוש השם"

את המסמכים ושכיות החמדה שמספרים באלם קול את ההיסטוריה העשירה של יהדות אנגליה השורשית עדיין לא שזפו עיניים רבות. אלו דברים ששמורים בארכיון ומטופלים ביד מקצועית ומסורה. אולם לקראת ביקורו של שגריר בריטניה נפתחו האוצרות ומסמכים עתיקי יומין נפרשו לעיני השגריר, מר סיימון וולטרס, ופמלייתו. אפילו הנגיד המפואר הגה"ח רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א, מארח הפמליה, מוותיקי וראשי "גנזך קידוש השם", שנהירים לו היטב שביליה ואוצרותיה, לא יכול היה לכלוא את הפתעתו והתרגשותו לנוכח הספרים העתיקים, התמונות הנדירות, כתבי היד העתיקים והמצגת הנפלאה שהוצגו בביקור החשוב.

אכן, עשירה היא ההיסטוריה של יהדות אנגליה, ומתפרסת על פני שנים רבות, מאז ימי רבותינו בעלי התוספות ועוד קודם לכן ועד לימינו אנו.

יהדות אנגליה, תורה וגדולה אוגדו בשולחנותיה; במצגת שנערכה בידיו האמונות של חוקר הייחוס הבכיר, מטובי הכותבים והחוקרים של "גנזך קידוש השם", הר"ר יצחק שמואל שפירא הי"ו, ושהוסברה בשפתו המקצועית, סופר גם על מעשי הצדקה והחסד של יהדות אנגליה שחרגו בהרבה מגבולותיה. הוצגו תמונות ומסמכים על מפעלי הבנייה, התמיכה והחסד חובקי העולם של סיר משה מונטיפיורי ז"ל, ועוד.

לא רבים יודעים ומציינים את העובדה שלפני מאתיים שנה בדיוק, בשנת תקפ"ד, כשמלאו לשר מונטיפיורי ז"ל ארבעים שנה, הפסיק את כל מסחרו ועבודתו והחליט להשקיע את כל חייו למען הכלל והפרט. שישים ואחת שנים התמסר מונטיפיורי למען כלל ישראל בבריאות איתנה וכוח השפעה בלתי רגיל, עד לפטירתו, בגיל מאה ואחת. "גנזך קידוש השם" זוכר, רושם ומתעד.

עיטר את הביקור אורח מיוחד מרעננה, אוד מוצל מאש, עו"ד פול אלכסנדר, איש רב פעלים ונעים הליכות, שריד שואה שהיה ב"קינדער טראנספורט", וגולל באריכות את סיפור חייו המדהים.

דבריו של הגה"ח הרבני הנגיד המפואר רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א הותירו חותם עז. בין דבריו הסביר לשגריר ולפמלייתו בשפה ברורה ונעימה את הדברים הבאים: שלושה דברים קרו בשנות השואה. אחד מהם לא נוכל לתקן לעולם, ואילו את השניים האחרים אנו חייבים וגם יכולים בס"ד לתקן.

את ששת המיליונים שנהרגו לא נוכל להחזיר, עד שהקב"ה יחיה מתים. בנוסף לכך, יש אלפי בתי עלמין שמאז השואה הם הפקר ונתונים למרמס, את זה חייבים לתקן, ואנו אכן עושים מאמצים כבירים לשמור ולהציל ככל האפשר. בדבריו בישר לנוכחים שהיום נגאל בית העלמין ה-304 במספר. זה הישג כביר, שכן קל לתאר את הקושי הגלום בגאולת בית עלמין, שימורו, פיתוחו וגידורו, ועדיין המלאכה ארוכה וקשה. אולם עוד דבר קרה בשואה, המשיך הרב שפירא והסביר: דור שלם נספה ואיננו. נותקה שלשלת בת אלפיים שנות הווי יהודי טהור ברחבי אירופה כולה, וקם לו דור חדש שצמא ומשתוקק לדעת מה היה לו. מה הוא איבד.

וכאן מגיע תפקידו של המוסד הוותיק "גנזך קידוש השם". אנחנו כאן לספר על היהודים שומרי התורה והמצוות שהמשיכו לקיים חיי תורה ומצוות ועבדו את השם בסתר כאילו אין מלחמה, עד הרגע האחרון, על היהודים שקידשו שם שמיים בצורה הרואית, על חסד ועזרה הדדית בגיא צלמוות ועל חיים מופלאים ששוקמו לאחר החורבן הנורא.

"גנזך קידוש השם" מספר למאות אלפי בני נוער על החיים היפים שרחשו בעיירות היהודיות, על המסורת הנפלאה שעברה מדור לדור ועל מורשת אבות קסומה שנגדעה בזדון ובאכזריות. ראוי לו לדור החדש להכיר את שורשיו וללמוד עליהם.

האורחים צפו במצגת נפלאה ומרטיטה לבבות על החיים היהודיים באירופה עד השואה, בשואה ולאחריה.

לאחר ארוחת הצהריים נשא השגריר דברים נרגשים והצהיר שיעמוד לימין "גנזך קידוש השם" ככל שיידרש וכמידת יכולתו. אחר התכנס עם ההנהלה לישיבה מקצועית שבה נדונו הדרכים לשיתוף פעולה הדדי פורה לתועלת מטרותיו הנעלות של "גנזך קידוש השם" למשך השנים הבאות.

המנכ"ל ויו"ר ההנהלה הודו ליו"ר ועד הנאמנים של "גנזך קידוש השם" באירופה, הרבני הנגיד החסיד רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א, על שנאות להקדיש מזמנו למען המטרות הנעלות והקדושות של "גנזך קידוש השם".