הרב ד"ר יוליוס יעקובוביץ נולד בשנת 1886 בלקנבך. הוא למד בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת וירצבורג, וכן למד בסמינר לרבנים בברלין, שם קיבל הסמכה לרבנות.
בין השנים 1917–1928 שימש כרב קהילה קטנה בבאדן. בשנת 1928 עברה המשפחה לברלין, שם שימש הרב ד"ר יעקובוביץ כרב בבית הכנסת האורתודוקסי וכדיין. האוסף מכיל פריטים רבים הדנים בעניינים הלכתיים הנוגעים למקום, דיונים לגבי הגזרה על השחיטה והתרת עגונות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו לאסור בגרמניה את השחיטה הכשרה, ועם עליית השלטון הנאצי הפכה הגזרה לכוללת ומוחצת בכל רחבי גרמניה. השלטונות אסרו שחיטה ללא הימום מוקדם לבעל החיים, דבר שמצד חובת ההלכה אסור בהחלט.
רבני גרמניה נרתמו לבירור הנושא ההלכתי והאם יש דרך להתיר את ההימום כדי שלא ייכשלו יהודים באכילת טרפות מחוסר ברירה. גם הרב ד"ר יוליוס יעקובוביץ נרתם לעניין, והאוסף שלו גדוש בתכתובות עם פרופסורים נחשבים כדי לברר את מהותו של ההימום.
(כאן – מכתב תשובה מאת פרופסור דוקטור האנס רוזנברג על אודות השפעות החשמול על גופם של בעלי החיים, 27.06.1933.)
בשנת 1935 שלח הרב יעקובוביץ את בנו עמנואל, לימים הרב הראשי של בריטניה ובעל מושב בבית הלורדים, ללמוד בישיבה בלונדון. מכתביו הרבים והגלויות ששלח להוריו תופסים חלק נכבד מן האוסף.
בליל הבדולח, כאשר ניזוק בית הכנסת בצורה קשה, נטל הרב יעקובוביץ את מיטלטליו והיגר יחד עם שאר בני משפחתו ללונדון. גם בבריטניה המשיך בפעילותו הדתית הענפה, ושימש כחבר בבית הדין של בית הכנסת המאוחד בלונדון.
בנוסף לכך, מן המכתבים שבאוסף עולה כי הוא היה מעורב אף בדאגה לכשרות המאכלים במקומות שאליהם פונו ילדים יהודים במסגרת פינוי האזרחים מלונדון בשנות המלחמה.
הרב דוקטור יוליוס יעקובוביץ נפטר בי"ז שבט תש"ז בלונדון.
"גנזך קידוש השם" מודה לגב' דבי שפירו על תרומתה האדיבה שמעשירה את הארכיון ותסייע רבות בחקר הקהילות היהודיות, בחקר השואה ובהנחלת מורשת זיכרון השואה.
