היא העולה על מוקדה
שמונים שנה לקהילת קודש ערלוי, שלהי סיוון תש"ד
בחודשי אביב תש"ד נקבע האזור שבין רחובות אויווילאג ואוסוואדה לשמש כגטו עבור יהודי ערלויא.
בגטו צר זה הצטופפו כאלפיים יהודים, 5-4 משפחות בדירה. התנאים היו קשים מנשוא, אולם לכדי הסבל הנורא שהחלו היהודים לחוות עת הובלו באכזריות חודש לאחר מכן לכפר קארצ'נד, והושלכו כמו חיות ובהמות לתוך כוכים עזובים ומלוכלכים, עדיין לא הגיעו.
רבה הישיש של ערלוי, הגאון הקדוש רבי שמעון סופר זצוק"ל, נכד החתם סופר ובעמח"ס "התעוררות תשובה", כבר היה אז בן 95, אך בדעה צלולה ובהירה.
יהודי ערלוי הלומים ושבורי לב היו, הם באו אל רבם הנערץ לבקש רחמים, והוא ענה להם: גזרה היא, ואין מניחים לי משמיים לבטל אותה…
בערב שבת הגיעו יהודי ערלוי לכפר קארצ'נד, ולפי עדויות ניצולים הורה הרב הישיש להתענות בשבת קודש, כדי להעביר רוע הגזרה.
משם הועמסו היהודים לקרונות סוסים, שמונים-תשעים יהודים על כל קרון שהיה מיועד לשישה סוסים.
ביום שני פרשת שלח, כ"א סיוון תש"ד, הגיעו יהודי ערלוי לאושוויץ. באותו יום נרצח הגאון הצדיק מערלוי רבינו שמעון סופר על קידוש השם.
יחד עימו נהרג בנו הגאון הקדוש רבי משה סופר הי"ד, בעל ה"יד סופר".
רבי משה היה צדיק יסוד עולם וגאון מופלא, ועליו סיפרו ניצולים עדות מופלאה על התקופה האחרונה:
ביום ראשון, כ"ד באדר תש"ד, כבשו הנאצים את הונגריה, ויהודי ערלוי, שהתכוננו לאפות מצה שמורה באותו שבוע, נאלצו לחפש מקום שקט כדי לאפות בו מצות (שכן בית מאפיית המצות הוחרם בידי הנאצים). ר' משה נסע לשם במסירות נפש, ובחזרתו, בהיותו ברכבת, נלכד בידי הז'נדרמים ההונגרים, עושי דברם של הנאצים ימ"ש.
מראהו ההדור של הרב עטור הזקן הצית את תאוות הרצח של הרשעים, אך למרבה הפלא לא ההינו לגעת בו לרעה. ניגש אליו ז'נדרם אחד ותבע ממנו לאמור: סאיז שלעכט צו זיין א איד (רע להיות יהודי). ר' משה ידע שחייו נתונים בסכנה מוחשית, אך לא איבד את יישוב הדעת. הוא שקע בהרהור ואמר: שלעכטע זמנים גייען יעצט איבער יודן" (זמנים קשים עוברים כעת על יהודים).
יומיים לפני שעלה על מוקד קידוש השם, שהה ר' משה בבית המדרש ולפתע פרץ לשם יהודי שבור לב, מעונה והלום רעם, ומרוב צערו ויגונו הטיח דברים כלפי מעלה. ר' משה לא החריש וזעק לעומתו:
חלילה לנו להתייאש וק"ו שלא להרהר אחר מידותיו של הקב"ה, אפילו חרב חדה תהיה מונחת עלינו בל נתייאש מהרחמים, ואם נגזר עלינו למות, אזי ברצון גמור נמסור נפשותינו על קידוש השם באמירת שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.
ביום כ"א סיוון נהרג ר' משה יחד עם אביו וכל בני הקהילה הקדושה ערלוי. ה' יקום דמם.
בנו, הגה"ק רבי יוחנן זצ"ל, שרד בנס והקים מחדש את קהילת קודש ערלוי ומוסדותיה בארץ ישראל ובתפוצות.
בית הכנסת בערלוי.