כְּשֶׁכְּבָר כֵּן נִרְדַּמְתִּי, הַחֲלוֹם הוֹפִיעַ

חָלַמְתִּי אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל שִׁירִי וִילָדֶיהָ

פְּעוּרוֹת בְּאֵימָה, שׁוֹאֲלוֹת בְּלִי קוֹל

גִּ'ינְגִ'ים קְטַנִּים, חֲלוֹם אָדֹם גָּדוֹל

בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, הֵם נִצְמָדִים לְאִמָּא

מְחַפְּשִׂים הֲגָנָה, אַךְ אֵין שָׁם נֶחָמָה

וְהַחֲלוֹם חוֹזֵר, כְּמוֹ תַּקְלִיט שָׁבוּר

אוֹתָן פָּנִים, אוֹתָהּ תְּחִנָּה, לְלֹא דִּבּוּר

עֵינַיִים אֵלּוּ, מַזְכִּירוֹת לִי אֶת אִמָּא

שְׁמוֹנִים שָׁנָה אָחוֹרָה

כְּשֶׁנִּפְרְדָה

שְׁנֵי עוֹלְלִים, אוֹתוֹ מַבָּט שֶׁל חֹסֶר אוֹנִים

אִמָּא שֶׁרוֹאָה אֶת הַמָּוֶות, בָּעֵינַיִים

הַקְּמָטִים שֶׁסְּבִיב עֵינֶיהָ, כְּמוֹ הָיוּ מְסַפְּרִים

אֶת סִיפּוּרָם שֶׁל הַגִּ'ינְגִ'ים הַמְּבֹעָתִים

סִפּוּרָהּ שֶׁל שִׁירִי, וִילָדֶיהָ הַקְּטַנִּים.

הָאַבָּא, יַרְדֵּן

מוֹפִיעַ לִי בַּחֲלוֹם, וְעֵינַי זוֹלְגוֹת עָלָיו

כְּנָהָר שׁוֹטֵף אֶת הַלַּיְלָה וְכָּל צָרוֹתָיו

אֲנִי מְנַסָּה לִבְרֹחַ, אַךְ הַחֲלוֹם רוֹדֵף

כְּאֵב שֶׁאֵינוֹ נִרְגָּע, צֵל שֶׁלֹּא עוֹזֵב

הַגִּ'ינְגִ'ים הֵם מְצִיאוּת

לֹא חֲלוֹמוֹת חֶזְיוֹנוֹת בִּיעוּת

הַגִּ'ינְגִ'ים הֵם מְצִיאוּת

לֶהָבוֹת קְטַנּוֹת הֵמָּה,

בּוֹעֲרוֹת

מַטְרִיפוֹת אֶת הַדַּעַת

מָתַי הַחֲלוֹם יַרְפֶּה? אֵינֶנִּי יוֹדַעַת

אַךְ לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח, אֶת זַעֲקָתָם הַשְּׁקֵטָה

לגנזך קידוש השם. בעיניים טרוטות מבכי: רחל ק. בת לניצולי שואה

הפוסט את העיניים הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הרב פוגלמן, ששימש לפני השואה כרב הקהילה היהודית בקטוביץ, נודע כגדול בתורה ופוסק הלכות. ספריו שו"ת בית מרדכי וגדולת מרדכי, שיצאו לאור בהוצאת מוסד הרב קוק, הם נכסי צאן ברזל בעולם ההלכה ופרשנות התורה.

הגר"מ היה תלמידו של המהרש"ם מבראזע'ן, שהיה דודו, ובהמשך הוסמך לרבנות בידי רבי דוד מנחם מאניש באב"ד – אב"ד טרנופול; רבי דוד הלוי איש הורוביץ – אב"ד סטניסלב; רבי מאיר אריק, ודודו, ראש ישיבת חכמי לובלין הרב מאיר שפירא זצ"ל.

עת הוכתר לכהונת רב העיר קטוביץ כתב לו הדוד, הגאון רבי מאיר שפירא, מכתב המלצה וסמיכה בשפה הגרמנית. סמיכה זו זכתה להכרה ממשלתית.

הרב פוגלמן היה נואם רהוט בשפות רבות, כותב פורה, נואם בחסד עליון ורועה נאמן לצאן מרעיתו.

תשובותיו ההלכתיות רהוטות ומאופיינות בגאונות כבירה, ומאמריו התורניים התפרסמו במגוון אכסניות לפני השואה ולאחריה.

עם פרוץ המלחמה הצליח בס"ד להימלט עם רעייתו, הרבנית בלה, ובתו היחידה לאה נעמי תחי'. בארץ כיהן הרב פוגלמן ברבנות העיר קריית מוצקין, ניהל באהבה את צאן מרעיתו והקים מוסדות לחינוך, תורה וחסד.

מעשה הצלתו של הרב פוגלמן, הרבנית והבת היחידה מרת לאה נעמי תחי', שיש הרבה מה ללמוד הימנו מבחינה השקפתית והיסטורית, יונצח ויפורסם בעז"ה בידי גנזך קידוש השם.

הבת, פרופ' נעמי תחי', שרידה לדור דעה, סופרת והיסטוריונית בעלת שם, הואילה למסור את הארכיון של אביה זצ"ל לטיפולו המסור של גנזך קידוש השם. הרב, שהיה בבואה נאמנת ליהדות מזרח אירופה ורבניה, הותיר יבול היסטורי ותורני יקר-ערך, ועובדי הארכיון של גנזך קידוש השם ניגשים למלאכה באהבה ובחרדת קודש תוך שימוש באמצעי השימור המשוכללים בעולם.

הפוסט ארכיון הגאון רבי מרדכי פוגלמן זצ"ל התקבל לשימור והנצחה בגנזך קידוש השם הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הרצאה ראשונה – הרבנית אסתר פרבשטיין

הרצאה שניה – ד"ר ליאור אלפרוביץ

גב' חוה פלזנבורג-מוזיאון עמוד האש

שרידי היהודים לאחר המלחמה – הגב' חנה זינגר

אודים ולפיד אש-הרבי מקלוזנבורג – גב' דבורה סורסקי

שארית הפליטה בליטא – הרבנית אסתר פרבשטין

הדוד מאמריקה והאח באירופה ד"ר אורי קראוסהר

בניין בלב חורבות – גב' שושנה שנקר

הפוסט השתלמות ZOOM אחרית ותקווה הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

על מסירות נפש יוצאים מ"גנזך קידוש השם" תכנים, מאמרים, הרצאות, שיעורים, עדויות. ב"גנזך קידוש השם" עסוקים יומם ולילה בעניינים של קידוש השם, גבורה יהודית, ניצוצות אור שזורחים מתוך החושך ואמונה בזמני חושך וצלמוות.

ולכן, יום ההשתלמות שארגנה ההנהלה עבור כל צוות החינוך והארכיון, הנוטלים חלק בעבודת הקודש של "גנזך קידוש השם", היה כה מרתק ומרגש. פתאום קרם המושג הקדוש והנאצל הזה עור וגידים. היה זה יום שכולו תודעה של גבורה יהודית, עוצמה יהודית, ערבות הדדית יהודית, וקרבת אלוקים, שכל כך הרבה אנשים זכו לה. גם כאלו שמעולם לא ידעו ולא הבינו, אלו שאור האמונה מעולם לא זרח בליבם.

מיודענו הרב ישראל גולדווסר, מוותיקי המרצים ב"גנזך קידוש השם", ניהל לתפארת את יום ההשתלמות ואת תכניו. המסלול שגיבש הרב גולדווסר יחד עם צוות המארגנים מטעם ההנהלה התברר כמושלם ומדויק. המקומות, השבילים, האתרים, הבתים, הנופים והווי – כל אלה חברו להדרכה המושלמת ולסיפורים המדהימים ממקור ראשון מפיהם של ניצולי הזוועה ובני משפחותיהם.

הבוקר התחיל בבית הכנסת בשדרות, בו קיבל את הקבוצה רב בית הכנסת, הרב הרצל, שניצל בחסדי שמיים מפציעה אנושה בבוקר שמחת תורה תשפ"ד. הרב הרצל סיפר על שעבר עליו ועל שרשרת הניסים והנפלאות שחווה במסע המופלא שעבר עד שיקומו.

הרב מראה את החולצה ואת החליפה. הקליע חדר לגופו, פילח את חלל הבטן סמוך לחזה, ופשוט "יצא" מהצד השני…

ברחבה הגדולה שבה שכנה בעבר משטרת שדרות עד לחורבנה קיבל את הקבוצה מפקד משטרת שדרות סנ"צ מידד לביא. בנאום נרגש שנשא תחת כיפת השמיים, באותו מקום שבו התחולל הטבח הנורא בקדושי שוטרי משטרת שדרות, סיפר על אבותיו ניצולי השואה ועל ההשראה שלקח מהם לחייו ולתפקידו. המפקד הבכיר הביע את הערכתו להנהלת "גנזך קידוש השם" על ארגון יום ההשתלמות לעובדים דווקא בשדרות, ואיחל הצלחה להמשך יום ההשתלמות.

השוטר היקר רמי כהן, מתנדב במשטרה, ליווה את הקבוצה במשך שעות ארוכות. השוטר רמי, יהודי יקר, שומר תורה ומצוות ונעים הליכות, הפליא את המתכנסים בסיפורו האישי מעורר ההשראה. רמי מסר את נפשו בפועל להציל יהודים בשביעי באוקטובר. הוא התפרסם בעולם כולו בזכות התיעוד עוצר הנשימה כשחרף נפשו להציל את שתי התינוקות מהרכב של ההורים שנהרגו ביריות. רמי השוטר המשיך עם הקבוצה בתחנות שונות ברחבי העוטף, ובסיור המיוחד בתוככי כפר עזה שהתאפשר בזכותו.

ולעת תפילת המנחה, עת עמדו אנשי "גנזך קידוש השם" לתפילה מעומק הלב בבית הכנסת ביבס שבכפר עזה, הייתה זו תפילה נאצלת בעמק הבכא, שבוודאי בקעה רקיעים.

במהלך יום ההשתלמות לובנו נושאים בוערים העומדים על הפרק במהלך עבודתם של אנשי "גנזך קידוש השם". ההרצאות, ההקרנות, העדויות והסיפורים נגעו בעניינים שהצוות עסוק בהם דבר יום ביומו.

המפגש הישיר עם ניצולי הזוועה וסיפורי ההוד והגבורה שהם השמיעו, בנוסף למאגר הבלתי נגמר של סיפורי הפלאות שקלחו מפי הרב גולדווסר, הותירו חותם עז על המשתתפים והטעינו אותם בכוח ותעצומות להמשך מלאכת הקודש.

מסקנה חשובה שעליה הסכימו כולם בשבת אחים גם יחד עת נטו צללי ערב ויום ההשתלמות הגיע לקיצו: הניצוץ היהודי שניצת בלב הרחוקים כל כך, דווקא בימי הזוועה הקשים כל כך, מוכיח שאין כוח בעולם שיוכל לעמעם את אור הנשמה היהודית אף אם נדמה שחלילה כובתה בצוק העיתים לאחר שנות ניתוק וניכור.

נטו צללי ערב, אנשי "גנזך קידוש השם" פנו איש איש לעירו ולביתו, אולם את התובנות ממסע הרגש המפעים הזה ייטלו המה להם צידה לדרך, לתמיד.

אכן, היה זה מסע שכולו עצב מחד גיסא, רגש מאידך גיסא, ובמרכז: התפעלות גדולה לנוכח תעצומות הנפש וגבורת הרוח.

תודה רבה למארגני יום ההשתלמות, לרכזת ההשתלמות הגב' דבורה סורסקי, לאחראית יום העיון הגב' מלכה פנחסי ולכל מי שנטל חלק בסיוע.

הפוסט השתלמות ביישובי עוטף עזה הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

אין מספר לתלמידי הישיבות שגלו מהחום הישיבתי שהקיף את כל ישותם אל תוך כור ההיתוך של מחנות העבודה והמוות, ואין ערוך למושג הנעלה של "מסירות נפש" בדרגה הגבוהה ביותר שלה, שבאה לידי ביטוי בחייהם ובמותם של מקדשי ה', אלה שלא נכנעו אלא שמרו על צלם אלוקים בימי הרעה והמשיכו להגות בדברי תורה במסירות נפש. הם נלחמו בשטן הנאצי ויכלו לו למרות כל הסיכויים.

על אלה ועוד שמעו אלפי תלמידי ישיבות בימי בין בזמנים מפי מרצים בני תורה שהוכשרו בידי גנזך קידוש השם וצוידו באמצעי תיעוד מקצועיים ומרהיבי עין, שהביאו את ההיסטוריה המופלאה הזו לפני בני הישיבות המסולאים בפז, מכל העדות והחוגים.

ההרצאות וימי העיון של גנזך קידוש השם קנו להם שם ב"קעמפים" ומחנות הקיץ של מיטב "ישיבות הדגל" של הציבור החרדי, והביקוש להם הולך וגדל, כשבמקביל גנזך קידוש השם מכשיר עוד ועוד מרצים ומפיק הרבה אמצעי תיעוד משוכללים ברמה הגבוהה ביותר במטרה אחת ויחידה: "למען ידע דור אחרון".

ובעוד שבימי בין המצרים נענו אנשי גנזך קידוש השם על כל מדוריו ומחלקותיו לאתגר המשמעותי של הנחלת זכרם של גיבורי הרוח קדושי השואה, זאת משום ההתעניינות הגוברת בימים אלו בקרב רבים מאוד שרואים בימי הנהי והבכי על החורבן הזדמנות להרהר על החורבן האחרון שגדע את קרן ישראל בארצות אירופה ולבכות את השרפה אשר שרף ה', הרי שבימי בין הזמנים הבאים אחריהם לא זו בלבד שלא יצאו אנשי גנזך קידוש השם ל"חופשה" אלא אדרבה, מתוך דבקות במטרה "הסתערו" על המבצע האדיר של ימי העיון בקעמפים הישיבתיים, עד שבעז"ה זכו לספק את הביקוש ולא להשיב ריקם אף פונה מכל חוג ועדה.

גנזך קידוש השם מחדש בשנים האחרונות כנשר נעוריו ופעילות חינוכית ותיעודית מופלאה רוחשת בין כתליו, והרבה מחוצה להם. תוכניות הבנייה והפיתוח של המוסד הוותיק נמצאות בשלבים סופיים של הגשה לרשויות טרום התחלת הביצוע בפועל, ובעז"ה לא ירחק היום וסיפורם המופלא של הקדושים אשר בארץ המה, שהוא בעצם הסיפור של כולנו, יהיה לו בית ובו יוכל כל שומר תורה ומצוות לבקר, להרהר, להתבונן וליטול צידה לדרך.

הפוסט פעילות בין הזמנים בגנזך קידוש השם הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

סביב השולחן ישבו אנשי ההנהלה בראשות הרה"ח ר' דוד סקולסקי שליט"א, אנשי הארכיון, אנשי המחלקה החינוכית, אנשי הכתיבה וההוצאה לאור וגם יתר העושים במלאכת הקודש – הנצחת הגבורה היהודית של קדושי השואה ושרידיה.

בראש השולחן ישב האורח הדגול, כ"ק אדמו"ר מסאסוב שליט"א, וסמוך לו ישבו בניו הרבנים, נכדיו, ומסביב – פמליית ראשי החסידות והעסקנים.

הרבי מסאסוב, דור שני לשואה, העניין בוער בליבו. לדבריו, צריכים להנציח את זכר הקדושים ולעשות הכול כדי שהדור הצעיר יֵדע ולא ישכח.

שעה ארוכה נמשך הביקור המרומם, ובמהלכו סיפר הרבי מסאסוב דברים נפלאים על הצלת אימו ממלתעות הרשע. השקפה נכוחה וטהורה נמסרה מפי הקודש לאוזני העוסקים במלאכה, שלדבריהם הפיקו תועלת רבה מהדברים שנאמרו.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הביע קורת רוח מרובה מ"שכיות החמדה" שהוצגו בפניו. תחקיר יסודי על ייחוס המשפחה הרוממה הופק בפאר בידיו האמונות של החוקר וההיסטוריון, הר' יצחק שמואל שפירא הי"ו.

כמו"כ נערכה מצגת ייחודית על נתיבי הבריחה של אם המלכות על פני ארצות אירופה בימי השואה.

בהמשך הוצגו בפני הרבי קטעי עדויות וחפצים מארכיון "גנזך קידוש השם", כמו תפילין זעירות ששרדו את התופת ושופר שעבר על פני מחנות וגטאות ויהודים תקעו בו במסירות נפש.

לקראת סיום הביקור ערך הרבי שולחן לחיים והאציל על הנהלת "גנזך קידוש השם" ועובדיו מברכות קודשו.

בעז"ה יעלו דברות קודשו של הרבי מסאסוב שליט"א באתר "גנזך קידוש השם".

הפוסט זיכרון קודש בין המצרים הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

לכניסה להרצאה: https://us02web.zoom.us/j/82370481278?pwd=aEaQeP5VIKFtUM360OHDAXrHOsecDE.1

שידור חוזר: מפגש ראשון

הפוסט השתלמות זום לציון 80 שנה ל'שואת יהודי הונגריה" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט תומך גורלי הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

בין התכתובות ניתן למצוא נתחים שלמים ומרתקים על אודות המאורעות שעברו על אגודת ישראל בכ-20 השנים הראשונות לקיומה. בנוסף לכך, האוסף מכיל את הפרוטוקול של ישיבת הוועד הפועל בשנת 1938 וכן גלויות ומכתבים מגדולי עולם, כגון ה"פני מנחם" מגור, ה"חכמת אליעזר" מוויז'ניץ, הרב מנחם זמבה, הרב אליהו בוצ'קו ועוד.

חשיבותו של האוסף ל"גנזך קידוש השם" מתגלה כבר לאחר עלעול מהיר במסמכים ובמכתבים. רבות מן הדמויות שכתבו לרב שבתי שיינפלד מוכרות בארכיון "גנזך קידוש השם" כפעילי הצלה רבי מעש, שאוספיהם, או חלק מהם, מהווים חלקים נכבדים מארכיון "גנזך קידוש השם", לדוגמה הרב חיים ישראל אייז, אהרן (הארי) גודמן, הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל ועוד.

המכתבים הללו משלימים את האוספים הקודמים ומאפשרים העמקת ידע, הצלבת מידע והרחבת התמונה הקיימת. הצטרפותם לארכיון מהווה כר חדש למחקר ולהנצחה.

גלוית "כתיבה וחתימה טובה" שקיבל הרב שיינפלד מהרב אליהו בוצ'קו, שאוספו התקבל בארכיון "גנזך קידוש השם" בשנה האחרונה.

"גנזך קידוש השם" מודה לגב' דבי שפירו, בת המשפחה, על תרומתה האדיבה.

הפוסט בימים האחרונים הגיעו העתקים מאוספו של הרב שבתי שיינפלד לארכיון "גנזך קידוש השם" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

בספר פרקים היסטוריים שמספרים על החיים לפני השואה בברלין; על הבריחה, הנדודים, האובדן, הסבל, התקווה והאמונה, ולבסוף על ההצלה והבנייה מחדש.

הספר, שנכתב בידי הסופר המחונן, ברוך הכישרון, הרב יעקב רוזנפלד הי"ו, מהווה נדבך נוסף בשרשרת ההפקות של "גנזך קידוש השם", השוקד לחשוף בפני הדור הצעיר והדורות הבאים את חוסנם וגבורתם האיתנה של גיבורי הרוח נרדפי הנאצים שעמדו בעוז ובגבורה מול כוחות הרשע של האשמדאי הנאצי.

הספר פרי תחקירו הנפלא של הרב יצחק שמואל שפירא הי"ו וכתיבתו האיכותית, רואה אור בעברית, באנגלית ובצרפתית ומלווה במפות ועצי יוחסין מרהיבים. הרב שפירא, חוקר ייחוס, היסטוריון וסופר פורה, מבכירי הכותבים והיוצרים, הצטרף זה מכבר לצוות הארכיון וההוצאה לאור של "גנזך קידוש השם", ומתוך עבודה משותפת עם הכותבים והחוקרים הוותיקים והמנוסים צומח יבול ספרותי עשיר ופורה אשר הוגי ההיסטוריה היהודית גומרים עליו את ההלל.

הפוסט כי במקלי עברתי את הירדן – ספר חדש בהוצאת "גנזך קידוש השם". הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.