הרצאה ראשונה – הרבנית אסתר פרבשטיין

הפוסט השתלמות ZOOM אחרית ותקווה הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

על מסירות נפש יוצאים מ"גנזך קידוש השם" תכנים, מאמרים, הרצאות, שיעורים, עדויות. ב"גנזך קידוש השם" עסוקים יומם ולילה בעניינים של קידוש השם, גבורה יהודית, ניצוצות אור שזורחים מתוך החושך ואמונה בזמני חושך וצלמוות.

ולכן, יום ההשתלמות שארגנה ההנהלה עבור כל צוות החינוך והארכיון, הנוטלים חלק בעבודת הקודש של "גנזך קידוש השם", היה כה מרתק ומרגש. פתאום קרם המושג הקדוש והנאצל הזה עור וגידים. היה זה יום שכולו תודעה של גבורה יהודית, עוצמה יהודית, ערבות הדדית יהודית, וקרבת אלוקים, שכל כך הרבה אנשים זכו לה. גם כאלו שמעולם לא ידעו ולא הבינו, אלו שאור האמונה מעולם לא זרח בליבם.

מיודענו הרב ישראל גולדווסר, מוותיקי המרצים ב"גנזך קידוש השם", ניהל לתפארת את יום ההשתלמות ואת תכניו. המסלול שגיבש הרב גולדווסר יחד עם צוות המארגנים מטעם ההנהלה התברר כמושלם ומדויק. המקומות, השבילים, האתרים, הבתים, הנופים והווי – כל אלה חברו להדרכה המושלמת ולסיפורים המדהימים ממקור ראשון מפיהם של ניצולי הזוועה ובני משפחותיהם.

הבוקר התחיל בבית הכנסת בשדרות, בו קיבל את הקבוצה רב בית הכנסת, הרב הרצל, שניצל בחסדי שמיים מפציעה אנושה בבוקר שמחת תורה תשפ"ד. הרב הרצל סיפר על שעבר עליו ועל שרשרת הניסים והנפלאות שחווה במסע המופלא שעבר עד שיקומו.

הרב מראה את החולצה ואת החליפה. הקליע חדר לגופו, פילח את חלל הבטן סמוך לחזה, ופשוט "יצא" מהצד השני…

ברחבה הגדולה שבה שכנה בעבר משטרת שדרות עד לחורבנה קיבל את הקבוצה מפקד משטרת שדרות סנ"צ מידד לביא. בנאום נרגש שנשא תחת כיפת השמיים, באותו מקום שבו התחולל הטבח הנורא בקדושי שוטרי משטרת שדרות, סיפר על אבותיו ניצולי השואה ועל ההשראה שלקח מהם לחייו ולתפקידו. המפקד הבכיר הביע את הערכתו להנהלת "גנזך קידוש השם" על ארגון יום ההשתלמות לעובדים דווקא בשדרות, ואיחל הצלחה להמשך יום ההשתלמות.

השוטר היקר רמי כהן, מתנדב במשטרה, ליווה את הקבוצה במשך שעות ארוכות. השוטר רמי, יהודי יקר, שומר תורה ומצוות ונעים הליכות, הפליא את המתכנסים בסיפורו האישי מעורר ההשראה. רמי מסר את נפשו בפועל להציל יהודים בשביעי באוקטובר. הוא התפרסם בעולם כולו בזכות התיעוד עוצר הנשימה כשחרף נפשו להציל את שתי התינוקות מהרכב של ההורים שנהרגו ביריות. רמי השוטר המשיך עם הקבוצה בתחנות שונות ברחבי העוטף, ובסיור המיוחד בתוככי כפר עזה שהתאפשר בזכותו.

ולעת תפילת המנחה, עת עמדו אנשי "גנזך קידוש השם" לתפילה מעומק הלב בבית הכנסת ביבס שבכפר עזה, הייתה זו תפילה נאצלת בעמק הבכא, שבוודאי בקעה רקיעים.

במהלך יום ההשתלמות לובנו נושאים בוערים העומדים על הפרק במהלך עבודתם של אנשי "גנזך קידוש השם". ההרצאות, ההקרנות, העדויות והסיפורים נגעו בעניינים שהצוות עסוק בהם דבר יום ביומו.

המפגש הישיר עם ניצולי הזוועה וסיפורי ההוד והגבורה שהם השמיעו, בנוסף למאגר הבלתי נגמר של סיפורי הפלאות שקלחו מפי הרב גולדווסר, הותירו חותם עז על המשתתפים והטעינו אותם בכוח ותעצומות להמשך מלאכת הקודש.

מסקנה חשובה שעליה הסכימו כולם בשבת אחים גם יחד עת נטו צללי ערב ויום ההשתלמות הגיע לקיצו: הניצוץ היהודי שניצת בלב הרחוקים כל כך, דווקא בימי הזוועה הקשים כל כך, מוכיח שאין כוח בעולם שיוכל לעמעם את אור הנשמה היהודית אף אם נדמה שחלילה כובתה בצוק העיתים לאחר שנות ניתוק וניכור.

נטו צללי ערב, אנשי "גנזך קידוש השם" פנו איש איש לעירו ולביתו, אולם את התובנות ממסע הרגש המפעים הזה ייטלו המה להם צידה לדרך, לתמיד.

אכן, היה זה מסע שכולו עצב מחד גיסא, רגש מאידך גיסא, ובמרכז: התפעלות גדולה לנוכח תעצומות הנפש וגבורת הרוח.

תודה רבה למארגני יום ההשתלמות, לרכזת ההשתלמות הגב' דבורה סורסקי, לאחראית יום העיון הגב' מלכה פנחסי ולכל מי שנטל חלק בסיוע.

הפוסט השתלמות ביישובי עוטף עזה הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

אין מספר לתלמידי הישיבות שגלו מהחום הישיבתי שהקיף את כל ישותם אל תוך כור ההיתוך של מחנות העבודה והמוות, ואין ערוך למושג הנעלה של "מסירות נפש" בדרגה הגבוהה ביותר שלה, שבאה לידי ביטוי בחייהם ובמותם של מקדשי ה', אלה שלא נכנעו אלא שמרו על צלם אלוקים בימי הרעה והמשיכו להגות בדברי תורה במסירות נפש. הם נלחמו בשטן הנאצי ויכלו לו למרות כל הסיכויים.

על אלה ועוד שמעו אלפי תלמידי ישיבות בימי בין בזמנים מפי מרצים בני תורה שהוכשרו בידי גנזך קידוש השם וצוידו באמצעי תיעוד מקצועיים ומרהיבי עין, שהביאו את ההיסטוריה המופלאה הזו לפני בני הישיבות המסולאים בפז, מכל העדות והחוגים.

ההרצאות וימי העיון של גנזך קידוש השם קנו להם שם ב"קעמפים" ומחנות הקיץ של מיטב "ישיבות הדגל" של הציבור החרדי, והביקוש להם הולך וגדל, כשבמקביל גנזך קידוש השם מכשיר עוד ועוד מרצים ומפיק הרבה אמצעי תיעוד משוכללים ברמה הגבוהה ביותר במטרה אחת ויחידה: "למען ידע דור אחרון".

ובעוד שבימי בין המצרים נענו אנשי גנזך קידוש השם על כל מדוריו ומחלקותיו לאתגר המשמעותי של הנחלת זכרם של גיבורי הרוח קדושי השואה, זאת משום ההתעניינות הגוברת בימים אלו בקרב רבים מאוד שרואים בימי הנהי והבכי על החורבן הזדמנות להרהר על החורבן האחרון שגדע את קרן ישראל בארצות אירופה ולבכות את השרפה אשר שרף ה', הרי שבימי בין הזמנים הבאים אחריהם לא זו בלבד שלא יצאו אנשי גנזך קידוש השם ל"חופשה" אלא אדרבה, מתוך דבקות במטרה "הסתערו" על המבצע האדיר של ימי העיון בקעמפים הישיבתיים, עד שבעז"ה זכו לספק את הביקוש ולא להשיב ריקם אף פונה מכל חוג ועדה.

גנזך קידוש השם מחדש בשנים האחרונות כנשר נעוריו ופעילות חינוכית ותיעודית מופלאה רוחשת בין כתליו, והרבה מחוצה להם. תוכניות הבנייה והפיתוח של המוסד הוותיק נמצאות בשלבים סופיים של הגשה לרשויות טרום התחלת הביצוע בפועל, ובעז"ה לא ירחק היום וסיפורם המופלא של הקדושים אשר בארץ המה, שהוא בעצם הסיפור של כולנו, יהיה לו בית ובו יוכל כל שומר תורה ומצוות לבקר, להרהר, להתבונן וליטול צידה לדרך.

הפוסט פעילות בין הזמנים בגנזך קידוש השם הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

סביב השולחן ישבו אנשי ההנהלה בראשות הרה"ח ר' דוד סקולסקי שליט"א, אנשי הארכיון, אנשי המחלקה החינוכית, אנשי הכתיבה וההוצאה לאור וגם יתר העושים במלאכת הקודש – הנצחת הגבורה היהודית של קדושי השואה ושרידיה.

בראש השולחן ישב האורח הדגול, כ"ק אדמו"ר מסאסוב שליט"א, וסמוך לו ישבו בניו הרבנים, נכדיו, ומסביב – פמליית ראשי החסידות והעסקנים.

הרבי מסאסוב, דור שני לשואה, העניין בוער בליבו. לדבריו, צריכים להנציח את זכר הקדושים ולעשות הכול כדי שהדור הצעיר יֵדע ולא ישכח.

שעה ארוכה נמשך הביקור המרומם, ובמהלכו סיפר הרבי מסאסוב דברים נפלאים על הצלת אימו ממלתעות הרשע. השקפה נכוחה וטהורה נמסרה מפי הקודש לאוזני העוסקים במלאכה, שלדבריהם הפיקו תועלת רבה מהדברים שנאמרו.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הביע קורת רוח מרובה מ"שכיות החמדה" שהוצגו בפניו. תחקיר יסודי על ייחוס המשפחה הרוממה הופק בפאר בידיו האמונות של החוקר וההיסטוריון, הר' יצחק שמואל שפירא הי"ו.

כמו"כ נערכה מצגת ייחודית על נתיבי הבריחה של אם המלכות על פני ארצות אירופה בימי השואה.

בהמשך הוצגו בפני הרבי קטעי עדויות וחפצים מארכיון "גנזך קידוש השם", כמו תפילין זעירות ששרדו את התופת ושופר שעבר על פני מחנות וגטאות ויהודים תקעו בו במסירות נפש.

לקראת סיום הביקור ערך הרבי שולחן לחיים והאציל על הנהלת "גנזך קידוש השם" ועובדיו מברכות קודשו.

בעז"ה יעלו דברות קודשו של הרבי מסאסוב שליט"א באתר "גנזך קידוש השם".

הפוסט זיכרון קודש בין המצרים הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

לכניסה להרצאה: https://us02web.zoom.us/j/82370481278?pwd=aEaQeP5VIKFtUM360OHDAXrHOsecDE.1

שידור חוזר: מפגש ראשון

הפוסט השתלמות זום לציון 80 שנה ל'שואת יהודי הונגריה" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט תומך גורלי הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

בין התכתובות ניתן למצוא נתחים שלמים ומרתקים על אודות המאורעות שעברו על אגודת ישראל בכ-20 השנים הראשונות לקיומה. בנוסף לכך, האוסף מכיל את הפרוטוקול של ישיבת הוועד הפועל בשנת 1938 וכן גלויות ומכתבים מגדולי עולם, כגון ה"פני מנחם" מגור, ה"חכמת אליעזר" מוויז'ניץ, הרב מנחם זמבה, הרב אליהו בוצ'קו ועוד.

חשיבותו של האוסף ל"גנזך קידוש השם" מתגלה כבר לאחר עלעול מהיר במסמכים ובמכתבים. רבות מן הדמויות שכתבו לרב שבתי שיינפלד מוכרות בארכיון "גנזך קידוש השם" כפעילי הצלה רבי מעש, שאוספיהם, או חלק מהם, מהווים חלקים נכבדים מארכיון "גנזך קידוש השם", לדוגמה הרב חיים ישראל אייז, אהרן (הארי) גודמן, הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל ועוד.

המכתבים הללו משלימים את האוספים הקודמים ומאפשרים העמקת ידע, הצלבת מידע והרחבת התמונה הקיימת. הצטרפותם לארכיון מהווה כר חדש למחקר ולהנצחה.

גלוית "כתיבה וחתימה טובה" שקיבל הרב שיינפלד מהרב אליהו בוצ'קו, שאוספו התקבל בארכיון "גנזך קידוש השם" בשנה האחרונה.

"גנזך קידוש השם" מודה לגב' דבי שפירו, בת המשפחה, על תרומתה האדיבה.

הפוסט בימים האחרונים הגיעו העתקים מאוספו של הרב שבתי שיינפלד לארכיון "גנזך קידוש השם" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

בספר פרקים היסטוריים שמספרים על החיים לפני השואה בברלין; על הבריחה, הנדודים, האובדן, הסבל, התקווה והאמונה, ולבסוף על ההצלה והבנייה מחדש.

הספר, שנכתב בידי הסופר המחונן, ברוך הכישרון, הרב יעקב רוזנפלד הי"ו, מהווה נדבך נוסף בשרשרת ההפקות של "גנזך קידוש השם", השוקד לחשוף בפני הדור הצעיר והדורות הבאים את חוסנם וגבורתם האיתנה של גיבורי הרוח נרדפי הנאצים שעמדו בעוז ובגבורה מול כוחות הרשע של האשמדאי הנאצי.

הספר פרי תחקירו הנפלא של הרב יצחק שמואל שפירא הי"ו וכתיבתו האיכותית, רואה אור בעברית, באנגלית ובצרפתית ומלווה במפות ועצי יוחסין מרהיבים. הרב שפירא, חוקר ייחוס, היסטוריון וסופר פורה, מבכירי הכותבים והיוצרים, הצטרף זה מכבר לצוות הארכיון וההוצאה לאור של "גנזך קידוש השם", ומתוך עבודה משותפת עם הכותבים והחוקרים הוותיקים והמנוסים צומח יבול ספרותי עשיר ופורה אשר הוגי ההיסטוריה היהודית גומרים עליו את ההלל.

הפוסט כי במקלי עברתי את הירדן – ספר חדש בהוצאת "גנזך קידוש השם". הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הרב ד"ר יוליוס יעקובוביץ נולד בשנת 1886 בלקנבך. הוא למד בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת וירצבורג, וכן למד בסמינר לרבנים בברלין, שם קיבל הסמכה לרבנות.

בין השנים 1917–1928 שימש כרב קהילה קטנה בבאדן. בשנת 1928 עברה המשפחה לברלין, שם שימש הרב ד"ר יעקובוביץ כרב בבית הכנסת האורתודוקסי וכדיין. האוסף מכיל פריטים רבים הדנים בעניינים הלכתיים הנוגעים למקום, דיונים לגבי הגזרה על השחיטה והתרת עגונות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו לאסור בגרמניה את השחיטה הכשרה, ועם עליית השלטון הנאצי הפכה הגזרה לכוללת ומוחצת בכל רחבי גרמניה. השלטונות אסרו שחיטה ללא הימום מוקדם לבעל החיים, דבר שמצד חובת ההלכה אסור בהחלט.

רבני גרמניה נרתמו לבירור הנושא ההלכתי והאם יש דרך להתיר את ההימום כדי שלא ייכשלו יהודים באכילת טרפות מחוסר ברירה. גם הרב ד"ר יוליוס יעקובוביץ נרתם לעניין, והאוסף שלו גדוש בתכתובות עם פרופסורים נחשבים כדי לברר את מהותו של ההימום.

(כאן – מכתב תשובה מאת פרופסור דוקטור האנס רוזנברג על אודות השפעות החשמול על גופם של בעלי החיים, 27.06.1933.)

בשנת 1935 שלח הרב יעקובוביץ את בנו עמנואל, לימים הרב הראשי של בריטניה ובעל מושב בבית הלורדים, ללמוד בישיבה בלונדון. מכתביו הרבים והגלויות ששלח להוריו תופסים חלק נכבד מן האוסף.

בליל הבדולח, כאשר ניזוק בית הכנסת בצורה קשה, נטל הרב יעקובוביץ את מיטלטליו והיגר יחד עם שאר בני משפחתו ללונדון. גם בבריטניה המשיך בפעילותו הדתית הענפה, ושימש כחבר בבית הדין של בית הכנסת המאוחד בלונדון.

בנוסף לכך, מן המכתבים שבאוסף עולה כי הוא היה מעורב אף בדאגה לכשרות המאכלים במקומות שאליהם פונו ילדים יהודים במסגרת פינוי האזרחים מלונדון בשנות המלחמה.

הרב דוקטור יוליוס יעקובוביץ נפטר בי"ז שבט תש"ז בלונדון.

"גנזך קידוש השם" מודה לגב' דבי שפירו על תרומתה האדיבה שמעשירה את הארכיון ותסייע רבות בחקר הקהילות היהודיות, בחקר השואה ובהנחלת מורשת זיכרון השואה.

הפוסט בימים האחרונים הגיעו לארכיון "גנזך קידוש השם" העתקים מאוספו של הרב יואל יוליוס יעקובוביץ. הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

אכן, עשירה היא ההיסטוריה של יהדות אנגליה, ומתפרסת על פני שנים רבות, מאז ימי רבותינו בעלי התוספות ועוד קודם לכן ועד לימינו אנו.

יהדות אנגליה, תורה וגדולה אוגדו בשולחנותיה; במצגת שנערכה בידיו האמונות של חוקר הייחוס הבכיר, מטובי הכותבים והחוקרים של "גנזך קידוש השם", הר"ר יצחק שמואל שפירא הי"ו, ושהוסברה בשפתו המקצועית, סופר גם על מעשי הצדקה והחסד של יהדות אנגליה שחרגו בהרבה מגבולותיה. הוצגו תמונות ומסמכים על מפעלי הבנייה, התמיכה והחסד חובקי העולם של סיר משה מונטיפיורי ז"ל, ועוד.

לא רבים יודעים ומציינים את העובדה שלפני מאתיים שנה בדיוק, בשנת תקפ"ד, כשמלאו לשר מונטיפיורי ז"ל ארבעים שנה, הפסיק את כל מסחרו ועבודתו והחליט להשקיע את כל חייו למען הכלל והפרט. שישים ואחת שנים התמסר מונטיפיורי למען כלל ישראל בבריאות איתנה וכוח השפעה בלתי רגיל, עד לפטירתו, בגיל מאה ואחת. "גנזך קידוש השם" זוכר, רושם ומתעד.

עיטר את הביקור אורח מיוחד מרעננה, אוד מוצל מאש, עו"ד פול אלכסנדר, איש רב פעלים ונעים הליכות, שריד שואה שהיה ב"קינדער טראנספורט", וגולל באריכות את סיפור חייו המדהים.

דבריו של הגה"ח הרבני הנגיד המפואר רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א הותירו חותם עז. בין דבריו הסביר לשגריר ולפמלייתו בשפה ברורה ונעימה את הדברים הבאים: שלושה דברים קרו בשנות השואה. אחד מהם לא נוכל לתקן לעולם, ואילו את השניים האחרים אנו חייבים וגם יכולים בס"ד לתקן.

את ששת המיליונים שנהרגו לא נוכל להחזיר, עד שהקב"ה יחיה מתים. בנוסף לכך, יש אלפי בתי עלמין שמאז השואה הם הפקר ונתונים למרמס, את זה חייבים לתקן, ואנו אכן עושים מאמצים כבירים לשמור ולהציל ככל האפשר. בדבריו בישר לנוכחים שהיום נגאל בית העלמין ה-304 במספר. זה הישג כביר, שכן קל לתאר את הקושי הגלום בגאולת בית עלמין, שימורו, פיתוחו וגידורו, ועדיין המלאכה ארוכה וקשה. אולם עוד דבר קרה בשואה, המשיך הרב שפירא והסביר: דור שלם נספה ואיננו. נותקה שלשלת בת אלפיים שנות הווי יהודי טהור ברחבי אירופה כולה, וקם לו דור חדש שצמא ומשתוקק לדעת מה היה לו. מה הוא איבד.

וכאן מגיע תפקידו של המוסד הוותיק "גנזך קידוש השם". אנחנו כאן לספר על היהודים שומרי התורה והמצוות שהמשיכו לקיים חיי תורה ומצוות ועבדו את השם בסתר כאילו אין מלחמה, עד הרגע האחרון, על היהודים שקידשו שם שמיים בצורה הרואית, על חסד ועזרה הדדית בגיא צלמוות ועל חיים מופלאים ששוקמו לאחר החורבן הנורא.

"גנזך קידוש השם" מספר למאות אלפי בני נוער על החיים היפים שרחשו בעיירות היהודיות, על המסורת הנפלאה שעברה מדור לדור ועל מורשת אבות קסומה שנגדעה בזדון ובאכזריות. ראוי לו לדור החדש להכיר את שורשיו וללמוד עליהם.

האורחים צפו במצגת נפלאה ומרטיטה לבבות על החיים היהודיים באירופה עד השואה, בשואה ולאחריה.

לאחר ארוחת הצהריים נשא השגריר דברים נרגשים והצהיר שיעמוד לימין "גנזך קידוש השם" ככל שיידרש וכמידת יכולתו. אחר התכנס עם ההנהלה לישיבה מקצועית שבה נדונו הדרכים לשיתוף פעולה הדדי פורה לתועלת מטרותיו הנעלות של "גנזך קידוש השם" למשך השנים הבאות.

המנכ"ל ויו"ר ההנהלה הודו ליו"ר ועד הנאמנים של "גנזך קידוש השם" באירופה, הרבני הנגיד החסיד רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א, על שנאות להקדיש מזמנו למען המטרות הנעלות והקדושות של "גנזך קידוש השם".

הפוסט שגריר בריטניה מר סיימון וולטרס ופמלייתו בביקור ב"גנזך קידוש השם" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.