א' אדר א', "יום טוב" לצאצאי ה"תוספות יום טוב"
צאצאי ה"תוספות יום טוב" מציינים את יום א' אדר כיום שמחה והודאה להקב"ה, זאת בהתאם לצוואתו לדורות.
חסידים מתפללים על קברו של בעל ה"תוספות יום טוב" בקרקוב
רבי גרשון שאול יום טוב ליפמן העליר, תלמיד המהר"ל, כיהן ברבנות בפראג החל מגיל 18 במשך 28 שנה.
בחודש חשוון שפ"ה מונה כרב בניקלשבורג, ובראש חודש אדר באותה שנה הוכתר כאב"ד וינה.
בטבת ה'שפ"ז נבחר לרב העיר פראג, ולאחר כחצי שנה התמנה גם לראש ישיבה בפראג.
בשנת שפ"ט נאסר עקב מסירה, בעוון השפלת הנצרות, וגזר דין מוות ריחף על ראשו. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע ליום תענית ותפילה לצאצאיו לדורות.
בחסדי השי"ת, ובזכות מעשה נפלא שמפורט בספר "מגילת איבה", ניצל התוספות יום טוב ממוות ובשנת ש"צ עבר לפולין וישב בלובלין, בבריסק, בנמירוב ובלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזרה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום.
"מגילת איבה" (באדיבות hebrewbooks)
בשנת ה'ת"ד נתמנה לרבה של קרקוב, ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר, שבו הוכתר לרב בקרקוב, קבע ליום חג לצאצאיו עד ביאת הגואל.
רבות מתשובותיו בספרי השאלות ותשובות עוסקים בעניין התרת עגונות מגזרות ת"ח ות"ט, להן סייע ובהן עסק במשך תקופה ארוכה. הוא קבע שהגזרות היו בעוון דיבורים בטלים בבתי-כנסיות, ותיקן "מי שבירך" מיוחד למקפידים בכך.
במצבתו נחקק:
"פה נגנז ונטמן הגאון הגדול מופלג בדורו כמוהר"ר גרשון שאול יום טוב ליפמן העליר בן מו"ה נתן הלוי זצ"ל אשר צלל במים אדירים וחיבר כמה ספרים הלא המה נקובים בשמותם ספר צורת הבית ותוס' יו"ט על ששה סדרי משנה ומעדני מלך ולחם חמודות על האשרי ותורת האשם על תורת החטאת והרביץ תורה בישראל בכמה קהילות קדושות הלא המה מפורסמים בק"ק וויען ובק"ק פראג ובסוף ימיו היה תופש ישיבה במדינת פולין בכמה קהילות קדושות ופה ק"ק קראקא נתבקש בישיבה של מעלה יום כ"ו ימים לחודש אלול תי"ד לפ"ק"
צאצאיו של התוספות יום טוב, מהמשפחות המפוארות והמיוחסות בישראל, כיהנו ברבנות ערים חשובות וקהילות נודעות ברחבי העולם.
