היום לפני 95 שנה…

כ"ה סיוון תרצ"ח, ורשה.

מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם.

הרבי מראדזין בורח מחסידיו…

לפנינו קטע עיתונות מעניין ובו סיפור נדיר השופך מעט אור על תקופה זו, מעט יותר משנה לפני פרוץ המלחמה, ונותן לנו הצצה קלה לאופן שבו התמודדו גדולי וצדיקי הדור עם בעיות הדור, כמו המודרניזציה וההתדרדרות הרוחנית.

על הרבי מראדזין, הקדוש רבי שלמה הי"ד, נכתב כאן אשתקד במלאת 80 שנה להריגתו על קידוש השם. הוא היה איש חינוך מובהק, ורשת הישיבות שייסד וניהל, "סוד ישרים", משכה אליה את מיטב הנוער החסידי ברחבי פולין. הוא גם פעל רבות לייסוד תלמודי תורה "יסודי התורה" וסניפים של רשת החינוך "בית יעקב" ברחבי פולין.

הרבי נודע כתקיף במשנתו החינוכית. הוא לא ידע פשרות ועשה גדולות ונצורות כדי לשמר את הניחוח היהודי עתיק היומין.

בקטע עיתונות זה, המופיע בפורום היידי "אידישע וועלט" לפני למעלה מעשר שנים, אנו קוראים על סיפור שהתרחש בוורשה לפני תשעים וחמש שנים בדיוק, בביקורו של הרבי שם עקב שמחה משפחתית. להלן תרגום הידיעה:

לפני עשרה ימים הגיע לוורשה הרבי מראדזין, הרב רבי שלמה ליינער, לרגל חתונה של קרוב משפחה.

בהיותו בוורשה ביקשוהו החסידים מאזור גז'יבוב שיבוא להתפלל בשטיבל שלהם ברחוב טווארדא 26 ולהנהיג שם את שולחנו הטהור.

אולם באמצע התפילה הבחין הרבי שבין קהל המתפללים נמצאים חסידים עם "חצאי ורבעי זקנים"; אברכים צעירים עם כובעים חדשניים וחולצות מגוהצות.

הוא לא דיבר אפילו מילה אחת, ובאמצע התפילה עזב את המקום והלך לשטיבל הגוראי ברחוב טווארדה 18.

יצאו מבית הכנסת ובאו אל הרבי משלחות מטובי החסידים שלו, וביקשו ממנו שלא יבייש אותם. אבל הרבי לא הסכים להתפייס…

(עד כאן קטע העיתונות)

שמונים שנה חלפו מחיסול ורשה היהודית. ברחוב טווארדה כבר אין בתי כנסת ולא שטיבלאך. מגדלים גורדי שחקים הוקמו על חורבותיה של יהדות ורשה השוקקת, וברחובות היהודים הומי האדם, שהיידיש שלטה בהם דורות על גבי דורות, מסתובבים בני אומות העולם וחיים בהם חיי חולין חסרי תכלית.

במקום השטיבל של גור ברחוב טווארדה 18 הוקם מגדל גורד שחקים.