הרבי הקדוש מטשחויב, בן זקוניו של ה"דברי חיים" מצאנז הי"ד זיע"א

שמונים שנה לרציחתו בבוכניה, ג' אלול תש"ג – ג' אלול תשפ"ג

הרה"ק רבי יצחק ישעיה נולד בשנת תרכ"ד, בן זקונים להגה"ק רבי חיים האלברשטאם, ה"דברי חיים" מצאנז.

מאז שחר טל ילדותו נודע ר' ישעי'לה כאדם גדול וקדוש, וכבר בגיל 19 הוכתר לשמש כרב העיר טשחויב. בשנת תרנ"ג התגורר בסאטמאר ומשם עקר לקראקא.

היה נחשב לאחד מגדולי וצדיקי הדור, איש מופת, קדוש עליון, גדול בתורה ועובד ה' מופלא  ורבים נהרו לפתחו.

במרינבד

בפרוץ השואה נמלט ללבוב ומשם לבוכניא, שם הסתתר בבונקר עד לגילויו ביום ג' אלול תש"ג. באותו יום יום מר נשרף באכזריות בהיותו עטוף בטליתו של אביו זצוק"ל.

לפי עדויות, הורה ליהודים ששאלו בעצתו לברוח ליערות ולהסתתר. (כבר בתחילת הכיבוש הנאצי  סירב בנחרצות לציית להוראות הגרמנים ואסר על שומעי לקחו להיכנע לרשעים ולקיים רצונם)

משפחתו:

מאשתו הראשונה מרת פריידא בת הרה"ק ר' יחיאל העשל מקריליוויטש, (חתן הרה"ק ר' יהושע מבעלזא)  בן הרה"ק ר' משולם זוסיא העשל מזינקוב, בן הרה"ק ר' יצחק מאיר העשל  בנו של הרב מאפטא האוהב ישראל הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל נולדו לו:

מרת רעכיל דבורה, אשת הרה"ק רבי חיים יצחק טווערסקי מלאיעוו (ה'תרמ"ו – כ"ד ניסן ה'תש"ג),

הרב חיים האלבערשטאם (ה'תרמ"ב – ה'תשט"ז), רב דק"ק טשחויב בניו יורק.

מרת הענא, אשת הקדוש רבי מנחם מענדל הלברשטאם הי"ד, בנו של הקדוש  הרב אריה לייביש הלברשטאם ממאשינא.

ציון הרבנית אסתר מרים בבית החיים בקראקא

צאצאיו מאשתו השנייה, הרבנית הצוה"ח מרת אסתר מרים, בת הרה"ק רבי יעקב צבי מפוריסוב:

הרב יעקב צבי הלברשטאם, רב בעיר סוכא, נהרג בשואה.

הקדוש רבי יעקב צבי הי"ד

בפורום "אידישע וועלט פארומס" מופיעה עדותה של בת הקדוש רבי יעקב צבי, הרבנית פרייזלר, (מוסר העדות, שיתף במוצאי שבת פרשת שמיני, ג' אייר תש"ע, את קהילת הפורום בדברים הנדירים הללו, ששמע מפי הרבנית, שעות ספורות קודם לכן. עקב חשיבות הדברים נביא אותם תחילה ביידיש, שפת המקור):

דעם שבת איז איינגעשטאנען ביי מיר געסט ווועליכע זענען געקומען צו א בר מצוה פון א קרוב זייער, א שכן מיינער.

איך האב געהאט די זכיה צו האבען ביי מיר אלמנת ר' יעקב פרייזער ע"ה א טאכער פון סוכער רב ר' יעקב צבי זצ"ל בנו של הרה"צ ר' יצחק ישעי' מטשחויב הי"ד בנו הצעיר של כ"ק הגה"ק בעל דברי חיים זי"ע.

זי האט אינז דעציילט פון אוהרע יהרען און קראקע און אויך פון אוהרע איבערלעבונג און בוכניער געטא צוזאמען מיט אוהר גרויסען זיידען הי"ד.

דער זיידע אוהרע האט איינמאל זי געהייסען קומען מיט אוהם צום פענסטער. זיי האבען ארויסגעקוקט און געזעהן וויא עס רעגענט.

זאגט ער פאר אוהר, "מיין קינד דו וועסט איבערלעבען די צרות". האט זי אוהם געפרעגט אויף אנדערע משפחה מיטגלידער, האט ר' ישעיה'לע אוהר גענטפערט אפען אז אוהרע עלטערען וועלען נישט און פון אוהרע געשוויסטע וועלען עטליכע יא. זי האט אהנגעפאנגען צו וויינען. און דער זיידע אוהרע האט אויך זיך גענומען וויינען און זאגט פאר אוהר, זעהסט מיין קינד, מיר וויינען דא, און אינדרויסען רעגענט, די הימלען וויינען אויך.

זי האט אינז דערציילט אז דורך אלע שוועריקייטען וואס זי איז אדורך געגאנגען און די מלחמה יהרען האט זי קיינמאל נישט געהאט קיין פחד. עס איז כסדר געשטאנען פאר אוהרע אויגען דער מעמד מיט אוהר זיידען און זי האט געהאט א פעסטע בטחון אז אוהר זיידעס ווערטער וועט מקיום ווערען און זי וועט איבערלעבען די מלחמה. וכך הוה.

(…) היא סיפרה לי הרבה זיכרונות מימי ילדותה בקראקא בצל זקנה הרבי מטשחויב, ומימי הרעה, בבית המסתור בבוכניא יחד עם סבה.

סבא אמר לי פעם לבוא עמו לחלון. הסתכלנו וראינו שיורד גשם.

סבא אמר לי: בתי, (מיין קינד) את תשרדי את הצרות.

שאלתי אותו: מה עם שאר בני המשפחה, וענה לי גלויות, ההורים שלך לא (ישרדו) ומבני הדודים, חלק כן וחלק לא.

התחלתי לבכות, ואז סבא התחיל לבכות ואמר לי, את רואה, בתי, את הגשם שיורד? אנחנו בוכים כאן, השמים בוכים מלמעלה.

מאז, עם כל מה שעברתי, מעולם לא פחדתי. הייתי בטוחה בדבריו של סבא.

הרב יחזקאל דוד  הלברשטאם מקראקא, חתן הרה"ק רבי בן ציון מבאבוב, נהרג בלבוב יחד עם חותנו ביום ד' אב תש"ד, הי"ד.

הקדוש רבי יחזקאל דוד עם חותנו.

בבית החיים בקראקוב מתנוססת מצבה על קברו של בנו הילד בן ציון שנפטר לפני המלחמה, בקטנותו.

ואשתו השלישית, הרבנית הינדא בת  הגה"צ ר' מנחם מנדל, לא הותירה לו זש"ק.

חתימתו.