הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. עובדות ועדויות מימי השואה ליום ההילולא כ"א אדר.

מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם

הרבי ר' אלימלך באושוויץ

"הרה"ק מרן רבי אלימלך זיע"א ואחיו הרה"ק מרן רבי זושא זיע"א קבלו עליהם גלות והלכו נע ונד ובכל מקום בואם המתיקו חבלי הגלות וכאשר הגיעו לאושוויטץ ורצו לעבור שם הגבול למדינת אשכנז, עמד הבעל דבר עליהם ולא הניחם והיה לו עמהם ויכוח גדול עד שגמרו בדעתם שלא להתגרות בו וחזרו לגאליצען ולא הלכו כלל למדינת אשכנז.
ואנחנו גולי הנאצים ימ"ש בשעה שהגענו לאושוויץ וראינו את המקום הנורא להבות אש ועשן הכבשן עולה עד לב השמים, שאלתי את אחד בעובדים היהודים באיזה מקום אנחנו והשיב לי בירקענוי שהוא מקום הגבול בין אושוויטץ למדינת אשכנז.
באותו רגע עלה ברעיוני העובדה הנ"ל ולא היה ספק אצלי שבאותו מקום מקום היה הויכוח של הצדיקים הנ"ל עם הבעל דבר. והוא מקום אשר נצח הבעל דבר ולא נמתק ע"י הצדיקים הקדושים הנ"ל, ולכן הוכן לםורענות בעוונותינו הרבים והעמיד באותו מקום בית מוקד (קרעמיטעריום) אשר בו נשרפו רובא דרובא…"
שו"ת מקדשי השם, הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב, 1901 − כ"ה בטבת תשל"ד, ינואר 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו. מחבר שו"ת מקדשי השם אודות השואה וספרים נוספים. התפרסם על שם רבנותו בווייצן.

העיירה ליזענסק

"הלוואי ואזכה למות על קידוש השם"

הרה"ק רבי חנה (אלחנן) הלברשטם – האדמו"ר מקולשיץ נולד ב ו' תמוז תרמ"ד (1884) נספה ב י"ח תשרי תש"ג (1942) ביאסלו, גליציה, נחשב כאדמו"ר מגדולי הדור בהלכה.
רבי חנה נולד לאביו רבי מנחם מנדל, אב בית דין של קהילות פריסטוק ודוקלא. גם מצד אביו וגם מצד אמו היה צאצא של ר' חיים מצאנז בעל "דברי חיים". כבר מימי ילדותו היה חביבם של צדיקי הדור שדברו בשבחו. סבו, הרה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטם משינאווא, אמר עליו שנתגלה לו מן השמים שנכדו זה יהיה אדם גדול. בגיל צעיר נתמנה לרבה של קולשיץ. והעיד עליו אחד ממקורביו, ר' שמואל גרטנהוז שראה את ר' חנה בשנת תרע"ד משתטח על קברו של ר' אלימלך מליז'נסק, בעל "נועם אלימלך", וזועק: "הלוואי שאזכה למות על קידוש השם".
בשואה סבל מרורות והיה תל תלפיות לרבים מישראל שנועצו בו על כל צעד ושעל.
בעיצומם של ימי הרעה ראהו בנו, ר' דוד לייביש, מכין צרכי שבת: מפה, גביע וכו'. הוא פנה בדמעות לאביו: הרי הוציאו את אמא, סבתא וכל המשפחה להריגה, ולך יש כח להכין את עצמך לכבוד שבת קודש? על כך הגיב הרבי: "אנו נעבוד את הבורא יתברך כמו מלאכי מעלה שגם להם אין משפחה".
כאשר הסכנה גברה ברח הרבי לשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיירה והסתתר בבונקר, עד שהגרמנים גילו את המסתור והכניסו אותו לבית סוהר ביאסלו לתקופה של מספר חודשים. לפני הוצאתו להורג, מספר שכנו לתא ר' משה ראנד, הוא אמר "נשמת כל חי" יחד אתו והצהיר שאם יפשפש במעשיו ימצא שיש בו רק חטא אחד – הוא לא פעל די עבור עניי ארץ-ישראל. כוונתו הייתה לעניין איסוף הכספים לצדקת ר' מאיר בעל הנס, שנהנו ממנו העניים בארץ. הרבי ר' חנה נורה למוות ביום ב' דחול המועד סוכות, י"ח תשרי תש"ג.
(רבנים שנספו בשואה, דר' פנינה מייזליש)

מעשה ב'נועם אלימלך' בסיביר

בשנת ת"ש, עת הוגלה הרבי הקדוש מביאלה, רבי יחיאל יהושע, לסיביר, אחרי סבל ועינויים נוראים שעבר בתחילת המלחמה בידי הנאצים, עסק הרבי בלימוד תורה עם ילדים ונערים, למרות שזה היה מחוץ לחוק, ואת חובת העבודה שהייתה מוטלת עליו – מילאה אשתו הרבנית הצדקנית שהייתה כידוע אשל חיל. כל עוד פיקד עליהם נצ'לניק יהודי, ידעו הם להסתדר ומידי שבת 'חלו' הרבי והיהודים שהסתופפו בצלו וכך נפטרו מעבודה, אולם מיד כשהתחלף הנצ'לניק (מפקד המחנה) לגוי אנטישמי וראה את הרבי עוסק בתורה ומלמד תלמידים ובמקומו עובדת אשתו כמנהלת העבודה של הנשים, פיטר אותה מיד מתוך חמת זעם והורה לרבי להתחיל לעבוד. מידי יום בא הנצ'לניק לראות מה הרבי עושה. יום אחד חטף מידו את הספר נועם אלימלך והשליך אותו במשרדו. המשרד היה שמור בידי אנשי חיל מזויינים מכף רגל ועד ראש, אבל הרבי "לא ראה אותם"… הוא נכנס למשרד נבר במסמכים הרבים שהיו פזורים שם, עד שהגיע אל הספר הקדוש שהיה נשמח רוח אפיו. הוא הוציא אותו משם וחזר לביתו בריא ושלם…
(עובד ע"פ רשימת בנו הרה"ק ר' יצחק יעקב זצ"ל. ספר "שדליץ")

הריקוד של הרבי ר' אלימלך בשנחאי

"ביום כ"א אדר (בימי השואה עת גלו ליפן) נכנסתי לחדרו של הרבי מאמשינוב ואמרתי לו כי היום הוא יומא דהילולא של הרה"ק הנועם אלימלך זיע"א. מיד התרומם הרבי מאמשינוב, נכנס אל החדר השני ויצא משם עם יי"ש ועוגיות, ואף הזמין בחורים נוספים לשתות 'לחיים'.
בתוך כך החל הרבי לשיר את הזמר הידוע המיוחס להרבי ר' אלימלך הנקרא בשם מיילך טאנץ' אשר כידוע לקול צליליו רוקד זוג ועובר מתחת ידי הזוג שלמולו כגשר, פעם למעלה ופעם למטה. מסיימו את הניגון שאל הרבי היודים אתם מה מהותו של ניגון זה? הוא בבחינת מה שאמרו בגמרא "על כל גל וגל נענעתי לו בראשי", והדברים מתאימים גם לימינו אנו, בהיותנו בעמק הבכא. ללמדנו כי גם כאשר יבואו רשעים, על האדם לנענע להם בראשו…"
(הרה"ח ר' אברהם משה זילברברג מתלמידי יח"ל בשאנחיי. מפי בנו הרב יהושע, תוספת המודיע, כ"ה אב תשס"ח)

קורות הציון הקדוש בליזענסק בימי השואה

אהל אלימלך בלוז'סק – אוהל הצדיק אלימלך הממוקם בבית הקברות היהודי בלוז'סק , ברחוב גורנה.
האהל הראשון מעץ ורעף נבנה במאה ה-19. ב-1940 הרסו אותו הגרמנים וחפרו את קברו של הצדיק בתקווה למצוא חפצים יקרי ערך. לפי הרישומים, תוך כדי חפירת הקבר, הביט הצדיק בעיניים עצובות על הרודפים, מה שגרם להם לברוח בפחד ולא הרס את הקבר או את כל בית הקברות. שרידיו של הצדיק שכבו מתחת לאחד העצים במשך מספר ימים. עד מהרה הם נקברו מחדש במגבת לבנה על ידי לייב כץ…
הוויקיפדיה הפולנית ערך "אהל אלימלך בלוז'סק" Ohel Elimelecha w Leżajsku

האוהל הישן של הרבי ר' אלימלך

עדות

העידו ר' יוסף פויגל ור' ישראל זלנר, יוצאי ליז'ענסק, כי הנאצים, לאחר שכבשו את העיירה, פקדו על יהודי המקום לחפור בקברו של הצדיק, משום שהפולנים שכנעו אותם כי בתוך אדמת הקבר טמנו היהודים את כספם וזהבם. תחת איום בעונש מוות נאלצו היהודים לחפור בקבר, ואז נגלתה לעיני כל הנוכחים דמות קודשו של הצדיק, שוכב שלם בתכריכיו, ומראהו כמלאך אלוקים, כאדם חי הנם את שנתו. חרדה גדולה נפלה על הרשעים, וכאשר נוכחו כי אכן לא נמצא במקום שום כסף או זהב ציוו לסתום מיד את הקבר ולכסותו כפי שהיה. הם עזבו את המקום ללא שנגעו לרעה ביהודים שנאספו שם על פי פקודתם. שני המְסַפרים הנזכרים נכחו במקום בשעת מעשה, וזכו להיות עדים למחזה הנורא.
(אתר גנזך קידוש השם והמקור מתוך שמונה ספרים מלפני כשישים שנה והמצוטטים בפורום אוצר החכמה)

הבחור שמסר נפשו למען כבוד הציון הקדוש

סיפר מורינו רבי לוי יצחק שכשהיה בגרמניה לאחר השואה, פגש שם בבחור יליד ליז'ענסק, והבחור סיפר לו שלפני שנכנסו הנאצים ימ"ש לליז'ענסק הלכו רבים רבים מיהודי ליז'ענסק והשתטחו על ציונו של הנועם אלימלך. למחרת הגיעו הנאצים לעיר, וסיפרו להם התושבים הגויים שהיהודים הלכו אתמול לבית הקברות לציון של רבי אלימלך ובוודאי החביאו שם את האוצרות והכסף שלהם. הנאצים הלכו ופתחו את הציון הקדוש של הנועם אלימלך, אך כמובן לא מצאו מאומה.
כשנודע לאותו בחור על חילול ציונו על ידי הנאצים, הלך לרב העיר שהתחבא במקום מחבוא וסיפר לו את זה. רב העיר אמר לו שאם ילך ויכסה את הציון הקדוש ויסדר אותו כראוי הוא מבטיח לו שינצל ולא יארע לו כל נזק. ואכן הבחור הלך בסכנת נפשות וסידר את ציונו של הנועם אלימלך כראוי, וסיפר הבחור לרבי לוי יצחק איך ניצל בשואה בנסי נסים ממש כהבטחת רב העיר של ליז'ענסק. (שיח שרפי קודש, רבי יצחק בנדר, חלק ה', שע"ה)

נועם אלימלך שנדפס בדפוס "יפה" בפערנוואלד, שארית הפליטה