שמונים שנה לחיסול קהילת ברודי

לפני שמונים שנה, יום לפני ל"ג בעומר תש"ג, חוסל גטו ברודי, ובכך בא קיצה של העיר הגדולה והמפורסמת שהייתה מכונה בחיבה "בראד".

מאות שנים חיה ותססה העיר בראד, שבימי תפארתה היה בה רוב יהודי מוחלט (קרוב לתשעים אחוז מהעיר, לפני מלחמת העולם הראשונה). בשנת תרס"ה היו בה עשרים וארבעה תלמודי תורה, ועוד כמה ישיבות וארגוני חסד שהיו לשם ולתפארת בגליציה כולה. בין ארגוני החסד שכבר פעלו בבראד במאה ה-19 אנו מוצאים את בית החולים, מושב זקנים, קופת גמילות חסדים, בית תמחוי, קרן מלגות לנערים, בית יתומים, אגודת "חסד ואמת" לתמיכה בחולים, חברת "תומכי אלמנות", חברה להלבשת ילדי בתי הספר ולהספקת ספרי לימוד חינם ועוד. והיו גם צרכים מיוחדים. ב-1830 הייתה מגפת כולֵרה שנספו בה רבים, ובעקבותיה נוסדה "חברה לטיפול ביתומים עניים", וב-1867 הייתה דלקה גדולה בעיר ומוסדות הקהילה טיפלו באנשים שבתיהם נשרפו.

קהילת בראד נודעה למשגב ב"קלויז" המפורסם שלה, שבו ישבו ארזי הלבנון אדירי התורה ששמם מפורסם עד היום כסמל לשקידה ולגאונות.

הגאון הנודע ביהודה, רבי יחזקאל לנדא, שהוא עצמו היה מלומדי הקלויז בצעירותו, כותב לבנו:

"שהיה לי נחת כי נתחברת עם בעלי תריסין יושבי הקלויז בבראד, העמלים בתורה ופוסקים".

גם בנו, רבי יעקבקא לנדא, כותב:

"בעת ההיא היתה העיר הזאת כלילת יופי מלאה חכמים וסופרים, ממנה יצאה הוראה לכל ישראל למאות גאוני ארץ מבית המדרש דפה יצאו, ומלאה הארץ דעה, עיר צדק ילין בה".

חכמי הקלויז נודעו גם בכוחם בקבלה ובסתרי התורה, ובין השמות הנודעים מבין שורות הקלויז ידועים הגאון רבי חיים צאנזער (הראשון), רבי גרשון מקיטוב, רבי אפרים מרגליות, רבי יצחק מדרוהוביץ ובנו רבי מיכל מזלוטשוב, רבי משולם איגרא ועוד רבים.

מבנה הקלויז, שהיה בנוי כמבצר, נהרס חלקית בשואה והוכרז כמיועד לשימור על ידי הממשל.

גם בתקופות מאוחרות יותר היו גדולי העיר בראד ידועים בעולם כולו כגאוני הדור. הגאון רבי שלמה קלוגר, שעד היום שמועותיו נלמדות בבתי המדרשות בהערצה ובהתפעלות, גם הוא חי ופעל בעיר בראד.

מכל רבבות אלפי יהודי ברודי, העיר הגדולה והיפה, הנעימה והשורשית, נותרו בחיים רק 250 איש. רוב בני העיר נהרגו במיתות אכזריות במשך שנות השלטון הנאצי על עיר זו, וביותר בעת שבא עליה הכורת ביום י"ז באייר שנת תש"ג. כיום, למרבה הצער, לא קיימת קהילה יהודית בעיר זו, ונותרו ממנה רק הזיכרונות ודברי התורה של גדולי גאוניה, שנלמדים בעיון ובעמקות בהיכלי הישיבות.

שרידים מעיר מפוארת זו כמעט לא נותרו, ונביא כמה תמונות מהעיר ברודי מתוך הארכיון של גנזך קידוש השם.

בית הכנסת בעיר ברודי שבו שכן הקלויז המפורסם, בבניינו ובחורבנו.

ההרס בבית הכנסת.

ליל שבת בעיר ברודי. ציור

רחוב יהודי בברודי.

נשים יהודיות בכניסה לגטו ברודי.

יהודי ברודי רגע לפני הגירוש. מאחוריהם המשאיות.