ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

"היינו עוברים בעיר העתיקה, בדרך לפורת יוסף, היו אומרים לנו הערבים ימ"ש, הא יהודי! עוד מעט נשחט אותך! הם היו מחכים לזה".

מזיכרונותיו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל מתקופת השואה בארץ ישראל.

הדברים המצמררים לנוכח מעשי הרצח החייתיים והברבריים שביצעו הערבים ימ"ש בימים אלו, בקרב יהודים קדושים וטהורים, יהודי עוטף עזה הי"ד.

מוגש לרגל יום ההילולא העשירי של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל באדיבות מערכת "מורשת מרן" (בשינויי עריכה קלים)

 "ישראל עם קרובו של הקב"ה, כשהם בצרה לא יכול להתעלם מהם, לא יכול.

תראו מה היה לנו לפני שבעים שנה, הייתה מלחמה של גרמניה, ימ"ש היטלר כל מקום שהיה כובש, הדבר הראשון היה לוקח את היהודים למשרפות, לאושוויץ. ככה היה הרשע הזה, שונא ישראל מושבע.

שלח את הגנרל שלו 'רומל', קודם היה צריך לעבור דרך מצרים, להילחם עם מצרים. היו יוצאים המטוסים שלו, ומפציצים את מצרים, כדי שיכנעו, שיתנו להם להיכנס. והיה מרחק טיסה של מצרים עד פה, שעה אחת, והיינו בסכנה.

תמונה של מתפללי בית הכנסת 'אהבה ואחווה' בעיר קהיר, מצרים. במרכז יושב הרב עובדיה יוסף ולצידו דוד סבתו.

היינו עוברים בעיר העתיקה, ללכת לפורת יוסף, היו אומרים לנו: 'הא יהודי, עוד מעט נשחט אותך וניקח את כל הממון שלך!'. ככה היו אומרים הערבים ימ"ש, היו מחכים לזה. היינו בצרה גדולה.

עליו השלום רבי יעקב עדס, היה מורה שלי, לקח את התלמידים כולם, ירדנו לכותל המערבי, פורת יוסף היא ליד הכותל המערבי, ירד שמה, ועשה סליחות, הוא היה שליח ציבור. איזה בכיות, איזה בכיות, כשהוא בכה כל התלמידים בכו, מי לא יבכה, וכולם יודעים עכשיו היא עת צרה, החרב נגד צווארנו, כולנו בצרה גדולה".

ואח"כ הנס המופלא: "יומיים אחרי זה, יומיים, ישתבח שמו הקב"ה, העיר את רוסיה לצאת נגד גרמניה, הכריזה מלחמה, התחילו להפציץ את הגרמנים, אז ראה היטלר הרשע, שלח מברק לרומל, עזוב את הכל, תבוא, יש לנו מלחמה עם רוסיה!

ועזב את הכל. הלך לעזאזל, הלך ולא חזר. וניצולנו. ישתבח שמו.

איזה הצלה, הצלת נפשות, ישתבח שמו, השאיר לנו פליטה בארץ ישראל, בארץ ישראל, בירושלים.

איך היינו בסכנה, אתם לא יודעים. איזה מצב היינו. הרשע הזה, כל מקום שכבש אותו, הדבר הראשון לקח את היהודים לאושוויץ, לשרוף אותם. והיינו פוחדים מה יהיה איתנו. היינו קומץ מועט, חצי מיליון היו בכל ירושלים (בכל הארץ), כל זה מה שהיה היישוב, עם מה שהיה בצפת, בטבריה, חצי מיליון".

(לשאלת הנכד האם הם ידעו מה שהיו עושים הגרמנים בחו"ל? ענה מרן:)

"אוי, מה אני אגיד לך? מה אני אגיד לך? היינו בצרה גדולה. הדמעות ירדו לבד. הרב ע"ה התפלל בעצמו סליחות, איזה בכיות, אי אפשר לתאר, כולם בוכים, בוכים, מתחננים לקב"ה שיציל אותם מידו של הרשע הזה. ישתבח שמו הקב"ה לולא ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו. זה ניסים. הקב"ה שומע תמיד שוועתם של ישראל!".

קישור ל"מורשת מרן" ולהקלטה https://moreshet-maran.com/%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3/%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%9E/

הרב עובדיה בצעירותו.