כ"ט אייר תש"ב – כ"ט אייר תשפ"ב

שמונים שנה להריגת הרבי הקדוש מראדזין.

בס"ד

כ"ט אייר תש"ב – כ"ט אייר תשפ"ב

שמונים שנה להריגת הרבי הקדוש מראדזין.

רבי שמואל שלמה ליינר האדמו"ר מראדזין פולין

מגדולי צדיקי פולין היה הרבי מראדזין, רבי שמואל שלמה הי"ד, שנודע בתקיפותו ובהנהגתו הרוממה.

רבים נהרו לפתחו, וישיבתו "סוד ישרים" קיבצה לתוכה את המיטב של צעירי הצאן.

צעיר לימים היה, אך כוחו היה רב בביצור החינוך היהודי בפולין. הוא הקים שבעה סניפים לישיבתו, ועשה רבות למען תנועת בית יעקב.

בפרוץ השואה נמלט לוולדובה, משם ניסו חסידיו להוציא אותו ולהבריח אותו אל מחוץ לאזור הסכנה, אולם הוא התנגד לכך בתוקף ובכסף שנאסף להצלתו השתמש לקבורת יהודים שנזרקו מקרונות הרכבת.

הרבי מראדזין דרבן ללא הרף את סובביו לא להיכנע לנאצים ולא לשתף פעולה עם היודנראט. הוא הפציר לצאת למלחמה ולא לשבת בחיבוק ידיים. בתקופה האחרונה אף השיג כלי נשק והתאמן בהם, ואמר שאם יבואו עימו חמישים איש לקרב יצא בריש גלי למלחמה עזה נגד הנאצים, אולם חמישים כאלו לא היו בנמצא.

האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין עם חסידיו

קיימות גרסאות שונות לגבי נסיבות מותו על קידוש השם.

יש בכתובים שנתלה לאחר שהתגלה מחבואו והנאצים לא נתנו להורידו מהגרדום עד ששילמו כסף רב למפקדה, אולם במאמרו של הרב אהרן סורסקי ב"בית יעקב" מסופר שבימים האחרונים הוא הטיף שוב ושוב להקים קבוצת לוחמים שתילחם בנאצים מהיערות ותעבור מגטו לגטו להמריד את שארית ישראל לבל ילכו כצאן לטבח אלא ישיבו מלחמה שערה, אולם מפלאי תמים דעים הייתה זאת ודבריו נפלו על אוזניים ערלות. היהודים יראו מלגשת למלחמה, ומשכך גזר הרבי שלושה ימי צום וקרע שערי שמיים בתפילותיו.

ביום השלישי לצומו התגלה על ידי הנאצים ונאסר. בדרכו כשבוי, הכריז בקול לא לו:

אל תתייאשו! המשיכו בתענית, בתפילה ובמלחמה. הימלטו ליערות וה' ילך לפניכם ויושיעכם!

אלה היו דבריו האחרונים טרם נורה בראש זקוף ובעיניים יוקדות.

בוויקיפדיה בשפה האנגלית מובא ממקור אמין שבשעה שהוציאוהו להריגה בבית הקברות, יום כ"ט באייר היה זה, ערב ראש חודש סיוון, והיה הרבי עטוף בטליתו של אביו זצוק"ל, ואז הסב הרבי הקדוש את פניו והעניק לו לנאצי סטירת לחי ובעט בו. עניין היה לו מהרגע הראשון במלחמה להמריד את העם נגד הנאצים לבל ילכו כצאן לטבח. ליבו אמר לו שכבר נגזרה גזרה, וזו הדרך היחידה להציל כמה שיותר.

חייו ומותו הדהימו את יהודי הגטאות, סיפורו עבר ממקום למקום והמשורר היידי יצחק כצלנסון אף כתב עליו מתוך מחבואו בגטו ורשה שיר מרטיט שהיה מוחבא בתוך בקבוק בגטו עד לאחר השחרור. השיר, בשם "דָאס ליד וועגן ראדז'ינער", מספר בין היתר על כך ש"הרבי הלוחם" הבטיח לאיכרי הסביבה סכום כסף על כל גופת יהודי שהם ימציאו לו, וזאת כדי להביא אותם לקבר ישראל.

השיר תורגם לעברית, ובשנים עברו היה לסמל.

צילום מכתב היד של כצלנסון "השיר על הרבי מראדזין". מתוך בית לוחמי הגטאות.

הרבי מראדזין נקבר בבית הקברות בוולדובה.

נדליק נר לזכר הצדיק שקידש שם שמיים בחייו ובמותו, רבי שמואל שלמה בן רבי מרדכי יוסף אלעזר.