75 שנה לש"ס שנדפס על ידי הצבא האמריקאי

בימים שבהם דנים המיימינים והמשמאילים בדבר הסיוע האמריקאי שניתן או לא ניתן לידי צה"ל במלחמה קשה זו, נזכרתי בסיוע שהעניק הצבא האמריקאי שבעים וחמש שנה לפני מלחמת "חרבות ברזל", סיוע "מלחמתי" שחלקו היה רב בהקמת עולם התורה לאחר השואה.
"מלחמתה של תורה" – משפט שכל בן ישיבה מכיר היטב, קיבל משמעות מיוחדת באותם ימי הרת עולם, כשהצבא החזק והגדול בעולם נטל חסות והדפיס בפועל את הש"ס המהודר והמושלם הראשון לאחר השואה.

במכתב זה, שנדפס באיסרו חג הסוכות שנת תש"ט, מגוללים שני הרבנים את התלאה אשר עברה עליהם עד שזכו להדפיס את הש"ס החדש. למעשה, מלאכת ההדפסה הושלמה בחודש מאי 1949 (לפני 75 שנים בדיוק), והחידוש הדרמטי שבמהדורה זו היה בכך שכלשון המכתב, במשך ימי הגלות הארוכה לא פעם נשרפו ספרי ישראל על ידי השלטונות ואף אחד מהם לא הקים אותם לנו; זוהי הפעם הראשונה בדברי ימי ישראל שממשלה עוזרת להוציא את ספרי התלמוד אשר הם חיינו ואורך ימינו.

צבאות ארצות הברית הצילו אותנו ממוות לחיים והם המגינים עלינו גם עתה בארץ זו, ובעזרתם מופיע התלמוד שוב באשכנז…

ר' שמואל אבא סניעג עם לוחות הש"ס החדש
ר' שמואל יעקב רוז עם כרכי הש"ס החדש

הש"ס המהודר, לא קלה הייתה מלאכת הדפסתו. שני האישים שהתעסקו בו, הגאון רבי שמואל אבא סניעג, רבה של מינכן, והגאון רבי שמואל יעקב רוז, מרבני מינכן, שניהם שרידי יהדות ליטא המפוארת, השקיעו כוחות מרובים להשיג ש"ס שלם שממנו ניתן יהיה להעתיק, באמצעות הטכניקה שבה השתמשו בתקופה ההיא, את הש"ס החדש, אך למרבה הכאב לא ניתן היה להשיג בכל רחבי אירופה אפילו ש"ס שלם אחד, שכן הנאצים ימ"ש אחת ממגמותיהם הייתה להשמיד ולאבד כל שריד לבתי המדרשות ולספרי הקודש שמילאו את אירופה במאות אלפים.
ערימות ערימות של ספרים נשרפו בשנות הזעם, הרשעים חיפשו אחריהם אחוזי טירוף, ובתום המלחמה לא היה אפילו ש"ס גדול אחד כדי לייצר ממנו מהדורה חדשה (ש"סים קטנים כן היו, אבל עבור תלמידים צעירים, פליטי החרב, חיפשו הרבנים ש"סים גדולים, מה שלא היה בנמצא).
בעמל רב הועברו בידי חיילים מצבא ארצות הברית שני סטים של 19 כרכי ש"ס מבתי מדרש בארה"ב, ומלאכת ההדפסה התבצעה בבית הדפוס של קארל וינטר – היידלברג, גרמניה.
באותו בית דפוס נדפסו שנים ספורות קודם לכן חומרי הסתה רעילים מפרי מוחם הקודח של אנשי התעמולה הנאציים, ומאות מטרים מאותו בית דפוס נשרפו אלפי ספרים בליל הבדולח (1938).
על מלאכת ההגהה הופקד ר' שמואל יעקב רוז, בן ה-34 שאיבד את כל משפחתו בשנות הזעם: אביו, אימו, שלושת אחיו ואחותו. הי"ד. הוא עצמו היה חולה מאוד בסוף המלחמה וכוחות בעלות הברית העבירו אותו לבית חולים, שם טופל במשך ארבעה חודשים עד שהבריא.
את המימון להדפסה השיתו מפקדי הצבא האמריקאי על ממשלת גרמניה, והעבודה בפועל בוצעה בהוראת הגנרל האמריקאי מקנרני, לבקשת הרב הצבאי האמריקאי פיליפ ברנשטיין, בידי חיילים אמריקאים ובסיוע הג'וינט.
במכתבו הראשון לגנרל האמריקאי ציין פיליפ ברנשטיין את העובדה שהנאצים נלחמו אישית בספר התלמוד היהודי ועשו מאמצים כבירים להשמיד ולבער אותו, לכן, כביטוי לניצחון העולם הנאור על החיה הנאצית ראוי להדפיס שוב את התלמוד היהודי.