איגרת הלילות

מקולות הדממה

שיר לחג השבועות מעטו של הגאון רבי טוביה מאירוביץ הי"ד, רב ומו"צ בעיר אליטה, ליטא

(מתוך ארכיון גנזך קידוש השם)

מאת יעקב רוזנפלד

בשנת תרצ"ח, שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, יצא ממכבש הדפוס של ש' מובשוביץ בעיר קיידן (ליטא) ספר "מקולות הדממה" – קובץ שיריו של הגאון רבי טוביה מאירוביץ, שכיהן כרב באליטה.

אליטה, עיר בדרום ליטא, על גדות נהר הניֶימן ועל הדרכים הראשיות לווילנה, לקובנה ולבלארוס, הייתה בית לכאלפיים יהודים, רובם נהרגו ביריות בין עצי היער התוחם את אליטה, לשם הובלו בשנת תש"א. מאות מיהודי העיר נהרגו בימי הכיבוש הראשונים, כ"נקמה על הרג חיילים גרמנים".

מתפללים בבית הכנסת העתיק באליטה. ארכיון גנזך קידוש השם.

אין לנו פרטים אישיים על הגאון רבי טוביה מאירוביץ, שנהרג בשואה (כך מופיע בדפי עדות יד ושם, עם הוספה שכיהן כ"רב"), אולם מקובץ השירים שפרסם ניכר שהיה בעל רגש עז ונפש פיוטית סוערת. שיריו נפלאים, לשונו נקייה ואומנותית, שפתו עברית צחה וספרותית, ומכל שיר ניכרת אהבת התורה שלו וקרבת האלוקים.

בשירתו מנהל הגאון רבי טוביה מאירוביץ שיח כן עם בוראו; מליבו השבור בוקעת תחינה שכל מהותה בקשת האמת והבנת "חובתו בעולמו". הדיאלוג שרבי טוביה מנהל עם יוצרו, עם רצונותיו ועם עצמו בא לידי ביטוי בכל אחד מהשירים, בקובץ הנפלא שכל בעל נפש ימצא בו את שאהבה נפשו.

בין שיריו מוצנע שיר נוגה ומרגש על חג השבועות, ובו מתוארות מחשבותיו ולבטיו של יהודי המתגעגע לחג השבועות בישיבה, ומנסה בכל כוחו להתחבר לזיכרונות, להווי ולאווירה.

ב"איגרת הלילות" מתואר הגעגוע של בן התורה להווי הישיבה בלילות חג השבועות.

גם אני גם אתה, יחדיו,

בבית הישיבה ספגנו האור.

אך עתה…

–

אזכרה ליל קודש בבית הישיבה

ובלבבי געגועיי…

מי יתן לי אבר כיונה, אדאה אליך

אלי מקום שדמות הנשמה

העתקנו את דפי השיר מתוך הארכיון של גנזך קידוש השם.

לקרוא ולהתחבר לנימי הלב של עולם הישיבות הליטאי, דור שעלה בשנות הזעם כתימרות עשן השמיימה, ועל חורבותיו צמח לו דור חדש של בני תורה; דור נהדר שאינו מבייש את זכר הקדושים, הי"ד.

חג השבועות בישיבות ליטא, מחשבות וגעגועים, הרב טוביה מאירוביץ הי"ד.