סיפורו של יוסל
ליום ההילולא של הרבי מליובאוויטש
זה סיפורו של יוסל, יהודי שומר תורה ומצוות שזכה להקים משפחה ורווה ממנה נחת יהודית. לכבוד ההילולא של הרבי מליובאוויטש אנו מפרסמים אותו כאן, כפי שסיפר אותו יוסל לפרטיו.
אביו של יוסל עבר את מוראות השואה ועלה ארצה שבור ורצוץ. בהונגריה, ארץ הולדתו, איבד את כל משפחתו, את ידידיו ואת כל חלומותיו. שוחט צעיר היה אביו של יוסל ומזה הייתה פרנסתו, ומשנחרב עולמו מצא עצמו עני ובודד, קרוע מצער וגעגועים ומחוסר מעש ופרנסה.
לתוך בית שבור ועני גדל יוסל, פרנסה לא הייתה וזיכרונות מרים וקשים ריחפו בחללו של הבית הקטן יומם ולילה.
גדל יוסל ונהיה "בחור", ואז עמדו בפניו שתי אפשרויות: או ללכת ללמוד בישיבה, כמו מרבית בני גילו החרדים, או ללכת לעבוד, להביא כסף הביתה. האב נטה לקבל את עצתם של ידידיו שהפצירו בו לשלוח את יוסל לעבוד. ברור היה שאפשרויות העבודה שניצבו בפני יוסל לא היו במסגרת חממה חרדית או אפילו דתית כלשהי, והדרך של יוסל לחיי הפקרות הייתה עלולה להיות סלולה ובטוחה.
אבא של יוסל, יהודי כשר ומאמין, אבל שבור ורצוץ. כבר לא היה בו כוח להילחם את מלחמת החיים, ואם דימה בנפשו להתחיל לעבוד ולשקם את עצמו – גם את זה לא היה יכול, כי אפילו כסף לרכישת אביזרי השחיטה לא היה לו.
לשלוח את יוסל לעבודה ולהתפקרות לא רצה האב, וכי בשביל זה שרד לפליטה מכל משפחתו? אבל הוא היה מחוסר כוח, ויוסל, צעיר ונמרץ, היה מסוגל בהחלט לפרנס את המשפחה.
אבא של יוסל חשב הרבה על העניין והחליט, אף על פי שאינו חסיד, לשלוח מכתב לרבי מליובאוויטש. הרבי, אורים ותומים, היה אז תל תלפיות לרבבות אלפי ישראל, ובתוכם רבים מניצולי השואה שהיו כותבים לו מדם ליבם והוא היה עונה להם ומזריח אור בליבם ובביתם.
הוא ישב וכתב, ודמעות זלגו מעיניו. הוא כתב את האסון שפקד אותו ואת כל התלאה אשר עבר עד כה. הוא סיפר על ההתלבטות שמענה אותו וביקש ברכה ועצה.
עבר זמן מה, ואבא של יוסל קיבל מכתב מרשות הדואר, ובו הוא מתבשר שממתינה לו חבילה מעבר לים.
הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, בצעירותו
נרגש ומסוקרן רץ האיש לדואר; מתי, אם בכלל, קיבל חבילה, ועוד מעבר לים.
זו הייתה חבילה ששלח אליו הרבי מליובאוויטש. היא הכילה שני סכיני שחיטה מהודרים ויקרי ערך, ולידם שכנו אביזרים נוספים כמו אבנים לשיוף ועוד.
במכתב דיבר הרבי על ליבו של ניצול השואה והרעיף עליו טל של ניחומים ודברי אמונה משיבי נפש.
האיש הרגיש דם חדש זורם בעורקיו.
הוא הציע עצמו באותו יום לעבודה, ובסייעתא דשמיא התקבל מיד. הוא היה שוחט מומחה, והתחיל להתפרנס בכבוד. הבית עלה על מסלול מסודר ותקין ויוסל, כמובן, הלך לישיבה, וגדל יהודי ירא שמיים ותלמיד חכם.
זה מקרה אחד מתוך אלפי מקרים של ניצולי שואה שכתבו אל הרבי, והרבי באהבתו ובחמלתו היה עונה להם ומושיע אותם. זכותו של הרבי הקדוש, ר' מנחם מענדל מליובאוויטש זיע"א, תגן עלינו ועל כל ישראל.
הרבי מליובאוויטש סוחב במו ידיו את חבילות הבקשות שנשלחו אליו מכל העולם. הוא התעקש שלא יעזרו לו. את הבקשות היה קורא בציון חמיו הרבי הריי"צ, ומעתיר שם בתפילה על כל שם בנפרד.
עוד "חבילה" בידו של הרבי.
(באדיבות הפורום היידי אידישע וועלט פארומס.)
