עיתונות ארה"ב, היום לפני שמונים שנה

עיון בעיתונות היידיש האמריקאית מלפני שמונים שנה מגלה התעוררות עצומה ושינוי אדיר בדעת הקהל, שהפך להיות חלק פעיל במלחמה העולמית וחדל מלהסתפק בהתעניינות ובהבעת צער ודאגה.

הכותרות של שלהי חודש טבת של שנת תש"ה ותחילת חודש שבט עסוקות, מטבע הדברים, בהתקדמות כוחות בעלות הברית ובאזורי כיבוש הצבא האדום. הזוועה מתחילה להתגלות וההלם ניכר במאמרים, בקטעי החדשות ובטורי הדעות. ראש חודש שבט תש"ה הביא בכנפיו את בשורות האיוב בהתגלמותן. אלו כבר לא היו שמועות, ניחושים, ידיעות רחוקות והשערות פרועות. אלו היו עדויות, צילומים, ידיעות מאומתות, המציאות כפי שהייתה, והדברים היו קשים לעיכול. באותו פרק עדיין פעלה מכונת ההשמדה ההיטלריסטית במלוא עוזה. צעדות המוות היו בעיצומן, ומעשי הרג המוניים שבוצעו בידי הגרמנים הנואשים השמידו גטאות ומחנות, אוכלוסיות שלמות.

קטעי העיתונים שנלקטו מהארכיון ותורגמו בגנזך קידוש השם מהווים תזכורת מצמררת לאותם ימי דמדומים, שבהם אולי עוד ניתן היה להציל מעט מהשארית, אבל עבור ששת המיליונים זה כבר היה מאוחר מדי.

באותו פרק זמן נלחמו באירופה 600,000 יהודים מארצות הברית, מתוכם 400,000 רק מניו יורק. העיתון פארווארט, בסוף חודש טבת תש"ה, לפני שמונים שנה בדיוק, מביא את המספר העצום של לוחמים יהודים בשדות הקרב של אירופה במאמר ארוך תחת הכותרת "15 משפחות ו-98 ילדיהם בשדה הקרב".

העיתון מספר שמתוך 5,200,000 יהודי ארה"ב, למעלה מעשרה אחוזים מהם נלחמים כעת באירופה. זאת בהשוואה לכ-400,000 יהודים שנלחמו במסגרת צבא ארה"ב במלחמת העולם הראשונה.

בין הנלחמים ישנם, לדברי העיתון, לפעמים שבעה אחים בני משפחה אחת, ובדבריו הוא מזכיר את הסיפור המפורסם על גב' ג'ייקובסון, יהודייה אמריקאית, אם לשבעה בנים ובת, ששישה מבניה לחמו במלחמת העולם הראשונה בשדה הקרב באירופה, אחד מהם נפל בקרב, אחד מהם נפצע וביום שבו הגיעה הבשורה נעלם בנה הקטין בן החמש עשרה ולא נודעו עקבותיו.

רק בתום המלחמה, בליל שבת אחת, הופיע הנער בביתו, וסיפר שהוא חזר משירות עבור הצבא האמריקאי. הוא "העלה" את גילו ויצא בכל לב להילחם למען אחיו ולמען אמריקה.

כעת, מסיים העיתון, יש הרבה מאוד משפחות כאלו פזורות בשדות הקרב באירופה.

בעיתון דער טאג, הסופר ה. ליוויק מביע הלם ותדהמה לנוכח קריאת היומן של יענקל ווערניקס "שנה בטרבלינקה".