בבונה מונוביץ היה יהודי בשם מנדל האגר , ומוצאו היה ממשפחה הונגרית אדמו"רית….. היה ברור לו בתכלית שעליו לומר יום יום קדיש אחרי עצמו. הוא היה טוען שבכל פעם שאנחנו יוצאים לעבודה , אנחנו יוצאים להלוויות של עצמנו… הקדיש שלו זעזע את ליבותנו הרצוצים , אפילו רבי לוי יצחק מברדיטשוב לא אמר מעודו קדיש קורע לב כזה….יום אחד לא הצליח להחזיק יותר את המעדר שבידו, אבל את הקדיש על עצמו עוד השכיל לומר. נשאנו את גוויתו בשובנו למחנה, ואני לחשתי לעצמי כל הדרך "יתגדל ויתקדש"… מנדלים כאלו הגיעו למליונים.
(רפאל אולבסקי – הדמעה)