מבנה הערכה
מטרתה של ערכה זו היא להאיר תופעה מצומצמת יחסית, אך משמעותית מאוד ורבת השפעה על תולדות היהודים במהלך השואה ועל הקשר בין היהודים לעמי אירופה עד ימינו.
בערכה – דגש מיוחד על מגוון האנשים שסיכנו את נפשם להצלת יהודים בימי האימה. היו ביניהם גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, אנשים פשוטים, דיפלומטים, בעלי משרות רמות ואפילו קהילות שלמות. הם פעלו בצרפת ובפולין, בליטא ובהולנד, בבולגריה ובדנמרק, בהונגריה ובלטבייה, באוקראינה וביוון. הם זייפו ניירות, הסתירו אנשים, הבריחו יהודים. הם הצילו ילדים ומבוגרים, לעיתים בודדים, לעיתים משפחה יחידה ולעיתים מאות ואפילו אלפי אנשים.
מי היו האנשים האלה? מה דחף אותם לסכן את חייהם ואת חיי יקיריהם בעבור אנשים זרים? ומה המחויבות שלנו – בני אדם, יהודים ובני תורה – כלפיהם וכלפי צאצאיהם?
מתוך קרוב ל-30,000 חסידי אומות העולם מוצגים בערכה 14 בלבד, תוך השתדלות לחשוף בפני התלמידים מגוון רחב ככל האפשר של חסידי אומות העולם, הן גאוגרפית, הן דמוגרפית, הן מבחינת דרכי ההצלה שנקטו והן מבחינת האנשים שניצלו בדרך זו.
הערכה מחולקת לשש יחידות:
- יחידה ראשונה – מבוא והגדרות: מיהו חסיד אומות העולם – מקורות מן ההלכה ומן ההשקפה.
- יחידה שנייה – מצילים מקרב נושאי משרות ציבוריות: דימיטר פשב (בולגריה); סי קאדור בנגאבריט (צרפת); אריסטידס דה סוזה מנדס (צרפת); ראול ולנברג (הונגריה); סמפו סוגיהרה ויאן זווארטנדיק (ליטא); אוסקר שינדלר (פולין).
- יחידה שלישית – מצילים מקרב אנשים פרטיים: יאניס ליפקה (לטבייה); ליאופולד סוחה (אוקראינה); אירנה סנדלר (פולין); קורי טן-בום (הולנד).
- יחידה רביעית – יוזמות הצלה של קהילות: דנמרק; זקינתוס (יוון); לה שמבון סור ליניון (צרפת); ניולנדה (הולנד).
- יחידה חמישית – חסידי אומות העולם מן המקורות: היחס לחסידי אומות העולם משני סוגי מקורות – עדויות ניצולים מהקדמות לחיבורים תורניים ושאלות ותשובות (שו"ת).
- יחידה שישית – צפייה מונחית.
סיפוריהם של כל אחד מחסידי אומות העולם יוצגו בפני התלמידים באופן חזותי על פוסטר שבו יפורטו: המקום, התאריך, המציל(ים), הניצול(ים), סיפור ההצלה, סוף דבר, שאלות ונושאים לדיון.
לבד מן הידע על חסידי אומות העולם, יש בערכת למידה זו גם יעדים פדגוגיים:
- התלמידים יתבקשו לענות על שאלות הנוגעות לחומר המובא בפניהם, לעיתים שאלות של הבנה, אבל גם שאלות עמוקות יותר, הדורשות חשיבה מתקדמת והסקת מסקנות. נוסף על כך ייחשפו התלמידים למושגים גאוגרפיים, היסטוריים, מוסריים ותורניים, כגון מיהו חסיד אומות העולם? מהו ההבדל בין ההגדרה ההלכתית ובין ההגדרה הישראלית? ומהי דילמה מוסרית?
- התלמידים ילמדו להכיר שתי סוגות של הספרות התורנית – השו"ת וההקדמות האישיות לחיבורים תורניים.
- קטעי העיתונות שיוצגו בפרקי ההרחבה יעמתו את התלמידים עם טקסטים בני עשרות שנים, בשפה השונה מעט מהמקובל כיום, והם יתבקשו להבין אותם, להשוות בין מקורות שונים ולהסיק מסקנות.
