דבר לא הכין את השגריר לסיטואציה זו.
"היום לפני שמונים שנה הגעתי לאושוויץ. בשעה עשר וחצי הגעתי לאושוויץ. בשעה 12 בצהריים חקקו לי הגרמנים מספר על היד. מאז איבדתי את שמי והפכתי להיות מספר. בן שש עשרה שנים הייתי באותו יום, והמספר הזה נשאר חקוק על זרועי עד היום",
סיפר ניצול השואה, מר וולוי קליין מווינה, לשגריר גרמניה שאחז זמן מה בזרועו והתבונן במספר השחור שחקוק עליו. זו הייתה ה"פתיחה" של הביקור, שבמהלכו גילה השגריר הרבה דברים חדשים שהותירו אותו מופתע ונרגש.
אז, לפני שמונים שנה, ביום ג' סיוון תש"ד (1944) בשעה 12 בבוקר, כשהמספר נחקק לו על זרועו, וחושיו האנושיים קלטו שהכניסה למקום הזה היא חד-סטרית, בדרך כלל – האם האמין וולוי קליין שתעבורנה שמונים שנה ויזכה לעמוד בתוככי בני ברק, מלווה במשפחתו, מול השגריר הגרמני שיקשיב לסיפור הזה, ויביט בו בהערצה כגיבור שזכה לשרוד ולבנות עולם חדש על חורבתו של העולם שנהרס?
אז היו היהודים למשל ולשנינה. את כל מה שהיה להם נטלו מהם, את כל היקרים להם הרגו באכזריות, את כל רכושם גזלו, את כל ההווי ואת זיכרונות הילדות מחקו, אפילו את השם שלהם מחקו. הם הפכו להיות מספרים. איך הם היו מרגישים אז, לפני שמונים שנה, בשערי אושוויץ, אם היו יודעים שעוד יהפכו להיות לראש פינה אחרי שדמו בעיני רוחם ל"אבן מאסו הבונים"?
אבל הם כן האמינו, וזה מה שנתן להם כוח.
הם קמו מהאפר ובנו את העם היהודי מחדש. ואת הגבורה שלהם, וגם את הגבורה של אלו שלא זכו לשרוד וקידשו שם שמיים בחייהם ובמותם, אנחנו ב"גנזך קידוש השם" מנציחים ומתעדים למען הדורות הבאים.
ביום ב', ד' סיוון, 10.06.2024, ביקר שגריר גרמניה בישראל, מר שטפן זייברט, בבית "גנזך קידוש השם".
השגריר ומלוויו הביטו מופתעים בארכיון הצנוע וב"אוצרות" הגלומים בו. את המונח "אוצרות" טבע השגריר עצמו (שהוא אגב עיתונאי ואיש תקשורת במקצועו) כשהבין מה גלום בחדרים הקטנים והצנועים של "גנזך קידוש השם". "Treasures" לחש בהשתאות.
אכן, שיש אוצרות יהודיים עתיקים ומרגשים בארכיון "גנזך קידוש השם", בכך אין ספק. אבל האוצרות הם בעיקר הצוות הנפלא והמוכשר העושה מלאכתו נאמנה. הם אנשי הצללים שעושים מלאכתם בדממה, וכשהאורחים באים ומשתוממים, קולטים פתאום גם ה"מקומיים" שהדברים כאן אינם בגדר הרגיל.
ולמען האמת, האוצרות האמיתיים הם ניצולי השואה שדמותם ופועלם הם השראה לנו ולדורותינו לעולמים, מכוחם אנו חיים ואת דבריהם וזיכרונותיהם אנו מנציחים.
ברוח זו היו גם דבריו של הרב משה אבוטבול, סגן שר התחבורה ולפנים ראש העיר בית שמש, שנטל אף הוא חלק בביקור זה, ונשא דברים מטעם ממשלת ישראל.
הצוות החינוכי החדור מטרה, צוות הארכיון המסור והמוכשר וצוות אנשי ההפקה וההוצאה לאור, מדהימים כל פעם מחדש בחשיבה המקורית והייחודית ובביצוע מהיר ויעיל מאין כמותו.
בסוף האירוע צפו האורחים במצגת ההיסטוריה היהודית של מינכן, שטוטגרד, הנובר והמבורג, ערים גרמניות שבהן גדל, למד והתגורר השגריר. מעל המסך הוצגו תמונות, סרטונים ומסמכים מארכיון "גנזך קידוש השם". את המצגת הזו ערך בכישרון רב יצחק שמואל שפירא, מבכירי חוקרי הייחוס והשורשים בדורנו, ומטובי הכותבים והחוקרים של "גנזך קידוש השם".
המנכ"ל הרה"ח ר' צבי סקולסקי ויו"ר ההנהלה הגב' רחל יוד הודו נרגשות על ההשתתפות הפעילה והמועילה בכל מהלך האירוע ל"נזר העסקנים", הרבני הנגיד המפואר רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א, חבר ועד הידידים באירופה, אשר ידיו רב לו בכל מפעלות התורה והחסד בכל העולם כולו, ובהצלת אלפי בתי עלמין ברחבי מזרח אירופה, ידיד נאמן ועמוד תווך ל"גנזך קידוש השם" רבות בשנים, ליבו ער ואוזנו קשובה, ומכוח פועלו הנמרץ וקשריו המסועפים מפיקים ראשי ומנהלי "גנזך קידוש השם" רוב תועלת, שאירח את האישים הנכבדים בטוב טעם ודעת.
