הסופר וחוקר השואה ר' משה פראגר

ר' משה פראגר (מרק) נולד בשנת תרס"ט (1909) בפראגה, פרבר של העיר ורשה שבפולין. הוריו נימנו עם חסידיו של האדמו"ר מגור בפולין, רבי אברהם מרדכי אלתר. נודע כסופר ברוך כישרונות ורב השראה אשר עסק ביצירה ובכתיבה בעיתונות החרדית של התקופה שבין שתי מלחמות העולם. היה מעורכיו של העיתון "דאס יידשע טאגבלאט״.

את פועלו החלוצי בתחום חקר השואה החל עם פלישת הנאצים לפולין, כאשר יזם והקים לשכה חשאית ליד משרד הג'וינט בוורשה שמטרתה הייתה איסוף מידע ממקורות שונים על מנת להבריחו לעולם החופשי ולהזעיק את מדינותה העולם. בשנת ת"ש, לאחר מאמצים כבירים להצלת האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת", יצא ר' משה עם השיירה שנלוותה לאדמו"ר מגור בדרכו לארץ ישראל, והצליח להבריח עמו גם חומר תיעודי מקורי. ר' משה, ששיכל בשואה את אשתו וילדיו, ראה בנס הישרדותו ייעוד שהוטל עליו משמים כדי לקונן על קדושי השואה ולספר את מוראותיה, יחד עם הנפת לפיד האמונה ובשורת התחייה המחודשת של העם, בבחינת "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". את שם משפחתו המקורי- מארק, החליף בכינוי "פראגר" , הלקוח משם הפרבר הוורשאי "פראגה" שבו התגוררו. כינוי זה נטל לעצמו ר' משה בתקופת השואה כאשר נאלץ להסתיר את שמו ובחר לזכור ולהזכיר את מכורתו ורשה – עולם יהודי שנמוג בעשן ובאש ואיננו.

למן בואו ארצה נרתם למשימה הקדושה והחל לפרסם בכתובים, להתריע ולהשמיע את זעקת העם היהודי הנכחד על אדמת אירופה. בחודש אלול תש"א (ספטמבר 1941), כשלבו שותת דם למשמע בשורות האיוב הראשונות המגיעות מעמק הבכא, פרסם את ספרו הראשון על השואה: "יון מצולה החדש – יהדות פולניה בציפורני הנאצים", שהופיע בהוצאת "מסדה". במשך שנות המלחמה פרסם מאמרים ומחקרים המתארים את מסע ההכחדה הנאצי, בעיקר בעיתון "דבר״. אחר המלחמה יצא ר' משה פראגר למחנות העקורים, למפגש אישי עם שארית הפליטה. בתחושת שליחות עודד את רוחם של הנרדפים והנדכאים, עם שרידי חרב. עם שובו כתב סדרת מאמרים שהתפרסמו בביטאון אגודת הסופרים "מאזנים״.

בשנת תש"ח (1948) פורסם ספרו התיעודי "חורבן ישראל באירופה" בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". ספר זה משמש עד עצם היום הזה ספר מפתח בקורות השואה. אחד מגדולי חוקרי השואה, הד"ר נתן עק כותב עליו: "…פרי מאמצו הנועז והראוי לשבח של מר משה פראגר, 'חורבן ישראל באירופה', שהופיע בעת שחקר השואה היה בחיתוליו. במרוצת עשרות שנות יצירה חיבר ר' משה פראגר ספרים רבים בחקר השואה ובנושאים נוספים הקשורים עם ההיסטוריה היהודית, נוסף על מאות מאמריו הפזורים על פני במות שונות ומגוונות.

במסגרת מחקריו הרבים, לאחר שראיין מאות מניצולי השואה, פרסם את ספרו "ניצוצי גבורה" ובו הוא מספר על גבורת הרוח של הנדכאים הנתונים בתנאי אימים. גם ספרו התיעודי "אלה שלא נכנעו", המתאר קורות תנועת מרי חסידית בגטאות, מבוסס על עדויות שגבה מפי הניצולים. ספרים אלה זכו לתפוצה רבה ותורגמו לשפות אחדות. לאור פרסומו הרב בשטח חקר השואה הזמינה אותו מערכת "האנציקלופדיה העברית" לכתוב את הערך "האנטישמיות בגילויה הנאצי", מחקר ממצה בן 40 טורים המשקף את התנועה הנאצית כתנועת הגשמה אנטישמית וחושף את שורשי המלחמה הנאצית ביהדות. כך המשיך עטו הפורה להעשיר את אוצר הספרות המחקרית והאמנותית ביצירות אותנטיות הן לנוער, הן למבוגרים והן לחוקרים כל אלה נכתבו מתוך תחושת שליחות ואחראיות עמוקה ומתמצית לב רגיש ושופע כשל ר' משה פראגר ז”ל. עד יומו האחרון המשיך לעקוב אחר גילויים חדשים מתוך ארכיונים שנחשפו, ובכולם מצא חיזוק ואישור לקביעתו כי המלחמה הנאצית הייתה מכוונת דווקא כלפי העם הנושא את מורשת ומסורת היהדות, ועל כן היעד העיקרי של הנאצים היה מלחמה בתורת ישראל וברוח היהדות. כנגד מגמה זו התגלתה העמידה הרוחנית והמוסרית, כמבטאת את הגבורה היהודית בימי האימה והזעם.