את העיניים

כְּשֶׁכְּבָר כֵּן נִרְדַּמְתִּי, הַחֲלוֹם הוֹפִיעַ

חָלַמְתִּי אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל שִׁירִי וִילָדֶיהָ

פְּעוּרוֹת בְּאֵימָה, שׁוֹאֲלוֹת בְּלִי קוֹל

גִּ'ינְגִ'ים קְטַנִּים, חֲלוֹם אָדֹם גָּדוֹל

בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, הֵם נִצְמָדִים לְאִמָּא

מְחַפְּשִׂים הֲגָנָה, אַךְ אֵין שָׁם נֶחָמָה

וְהַחֲלוֹם חוֹזֵר, כְּמוֹ תַּקְלִיט שָׁבוּר

אוֹתָן פָּנִים, אוֹתָהּ תְּחִנָּה, לְלֹא דִּבּוּר

עֵינַיִים אֵלּוּ, מַזְכִּירוֹת לִי אֶת אִמָּא

שְׁמוֹנִים שָׁנָה אָחוֹרָה

כְּשֶׁנִּפְרְדָה

שְׁנֵי עוֹלְלִים, אוֹתוֹ מַבָּט שֶׁל חֹסֶר אוֹנִים

אִמָּא שֶׁרוֹאָה אֶת הַמָּוֶות, בָּעֵינַיִים

הַקְּמָטִים שֶׁסְּבִיב עֵינֶיהָ, כְּמוֹ הָיוּ מְסַפְּרִים

אֶת סִיפּוּרָם שֶׁל הַגִּ'ינְגִ'ים הַמְּבֹעָתִים

סִפּוּרָהּ שֶׁל שִׁירִי, וִילָדֶיהָ הַקְּטַנִּים.

הָאַבָּא, יַרְדֵּן

מוֹפִיעַ לִי בַּחֲלוֹם, וְעֵינַי זוֹלְגוֹת עָלָיו

כְּנָהָר שׁוֹטֵף אֶת הַלַּיְלָה וְכָּל צָרוֹתָיו

אֲנִי מְנַסָּה לִבְרֹחַ, אַךְ הַחֲלוֹם רוֹדֵף

כְּאֵב שֶׁאֵינוֹ נִרְגָּע, צֵל שֶׁלֹּא עוֹזֵב

הַגִּ'ינְגִ'ים הֵם מְצִיאוּת

לֹא חֲלוֹמוֹת חֶזְיוֹנוֹת בִּיעוּת

הַגִּ'ינְגִ'ים הֵם מְצִיאוּת

לֶהָבוֹת קְטַנּוֹת הֵמָּה,

בּוֹעֲרוֹת

מַטְרִיפוֹת אֶת הַדַּעַת

מָתַי הַחֲלוֹם יַרְפֶּה? אֵינֶנִּי יוֹדַעַת

אַךְ לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח, אֶת זַעֲקָתָם הַשְּׁקֵטָה

לגנזך קידוש השם. בעיניים טרוטות מבכי: רחל ק. בת לניצולי שואה