שגרירי האיחוד האירופי בבית "גנזך קידוש השם"

רשמי אירוע היסטורי בתוככי עיר התורה והחסידות בני ברק

25 שגרירי מדינות האיחוד האירופי השתתפו באירוע מיוחד לציון יום השואה שנערך בבית "גנזך קידוש השם" בבני ברק.

המפגש רב הרושם יצא לפועל לבקשת שגריר האיחוד האירופי בישראל מר דימיטר טזאנצ'ב, ולגודל המשמעות ההיסטורית בסימן של המאבק באנטישמיות, נערכו ב"גנזך קידוש השם" להתאים תוכנית שתשאיר חותם עז על המשתתפים ועל מי שהם מייצגים.

שגריר האיחוד האירופי דמיטר טזאנצ'ב עם ראש עיריית בני ברק הרב חנוך זייברט חה"כ הרב אורי מקלב יו"ר הרשות לניצולי השואה

פעילותו היומיומית של "גנזך קידוש השם", כמוסד הנצחת השואה ותיק ומוערך, מביאה אליו תכופות אישי ציבור מהארץ ומהעולם שמחפשים לראות ולהכיר את גבורת הרוח היהודית הטהורה, זו שב"גנזך קידוש השם" עמלים מזה עשרות שנים להנציח אותה ולשמר את זכרה. אולם אירוע זה היה ייחודי ונדיר, שכן ביקור של שגרירי 25 מדינות אירופה בו בזמן במוסד חרדי בתוככי בני ברק מעורר הד עצום, וממנו תופק בעז"ה תועלת רבה לכלל ישראל בארץ ובעולם. לתכנים שראו, שמעו וקראו שגרירי אירופה באירוע הם עדיין לא נחשפו מעולם.

דווקא בני ברק

הם ביקשו להתארח דווקא בבני ברק לסיכום אירועי יום השואה, שגרירי מדינות אירופה, ובצדק, שכן בני ברק הייתה מאז ומקדם בית לאלפי ניצולי שואה שבנו בה את חייהם מחדש, ובני ברק, במידה רבה, מהווה תעתיק של מה שהיה "שם" ונהרס עד היסוד.

כותלי בתי הכנסת בבני ברק מחופים אינספור לוחות הנצחה לקדושי השואה, שתועדו בידי קרוביהם, תושבי בני ברק שעלו מהאפר ובנו עולמות חדשים.

במידה רבה השתנו נופי בני ברק, הקטנה והרגועה של פעם. בני ברק כבר אינה נטועה פרדסים ולא זרועה פרחים בחצרות הבתים הנמוכים. וגם, למרבה הצער והגעגועים, כבר כמעט לא נראים בה, בעיר צפופה ורעשנית זו, דמויותיהם של אלפי יהודי פולין, הונגריה, רומניה, גרמניה, הולנד ועוד מדינות אירופה, יהודי השעטעלעך, כשהם מהלכים מעדנות בין הערביים בחצרות בתי הכנסת ופניהם צופנות סוד.

בני ברק של היום, מלאת אדם ב"ה. צפוף בבני ברק, אבל השמחה במעונותיה. ילדים רבים גודשים את רחובותיה, עשרות אלפי נקמות בשטן הנאצי שזה בדיוק מה שהפריע לו. השתנו רחובותיה של בני ברק, ואולי גם ההווי שלה. העיר הקטנה, שהייתה עשויה שכונות, הפכה לדבוקה ענקית של בתים ועוד בתים ועוד בתים, והילדים, זרע בֵּרַךְ ה', אלו מה שקדושי השואה כה רצו לראות, אלו שלמענם מסרו הניצולים הגיבורים את נפשם.

בבני ברק קמה אירופה היהודית לתחייה, דבר יום ביומו. מאומה אינו שונה כאן מהעיירה היהודית. אותה תורה, אותה חסידות, אותו חינוך, אותו הווי, אותה שירה ואותן דמויות.

מפגש בין עולמות

בתוככי בני ברק, ביום בהיר, ברחוב מלא בתלמודי תורה, כוללים וישיבות, הופיעו השגרירים לאירוע עשיר בתוכן ומרגש, כי הם רצו להכיר את האמיתי ואת האותנטי, מקרוב.

קדם לביקור תיאום מפורט עם שגריר האיחוד האירופי מר דימיטר טזאנצ'ב, כדי שהמפגש יותיר חותם עז על כה הרבה דיפלומטים בו בזמן, שההיכרות שלהם עם הציבור שלנו עברה עד כה רק דרך התקשורת והייתה נתונה לחסדיה.

חתימת אירועי יום השואה תשפ"ד-2024 עבור שגרירי האיחוד האירופי, במרכזה של בני ברק עיר התורה והחסידות, נגעה לליבם והכניסה את הנוכחים לאווירת העבר היהודי באירופה.

קידוש השם עצום נגרם בעטיו של מעמד נורא הוד זה, ובמילים ספורות ננסה לתאר אי-אלו רשמים יבשים מהתוכנית המוקפדת שהצליחה הרבה מעל למשוער, אבל אנו יודעים שאת ההתרגשות אין לתאר במילים. היא נמצאת במקום הרבה יותר גבוה ממילים, גבוהות ככל שתהיינה.

בדיוק אירופי אופייני הופיעו בשעת הבוקר היעודה עשרות השגרירים והדיפלומטים במתחם ברחוב הרב מלצר בבני ברק, שלבש צורה חדשה ומותאמת. הכניסה מהרחוב הובילה לעיירה יהודית טיפוסית, עם כיבוד נוסטלגי מזרח-אירופאי, תוצאה של יצירה יוצאת דופן שכמותה עוד לא נראתה.

עיירה, לכל דבר ועניין. דוכנים עתיקי יומין של מכירת מזון וסחורות של פעם מילאו את כל האופק, ומוזיקה יהודית של כליזמר ביצעה את הניגון היהודי האותנטי. בארות מים ודליי שאיבה ישנים ניקדו את זוויותיה של ה"עיירה", ואפילו מלבנים גדושי תבן וקש גדשו עגלות תלת-אופן ישנות נושנות שאין לדעת מהיכן הביאו אותן. התאורה המיוחדת, הקירות עשויי הרקעים של בתי עיירה שנבנו בדיוק מופלא, האוכל היהודי המסורתי, והניגון היהודי הישן, השתלב עם דמויותיהם של "המארחים", יהודים שומרי תורה ומצוות עטויי פאות וזקנים, כולם, שלרבים מהדיפלומטים זה אולי המפגש הראשון עם אי מי מהזן הזה.

גבורת הרוח היהודית

הכניסה להיכל קבלת הפנים הייתה מעוטרת בתערוכת כרזות מעשי ידיהן של תלמידות חרדיות, שביטאו ביצירתן את גבורת הרוח היהודית, כזו שהתבטאה בחייהם ובמותם של קדושי השואה, ובתקומתם מעוררת ההשראה של השרידים הגיבורים.

כל שגריר ודיפלומט התקבל בחום וקיבל אוגדן מיוחד שהוכן עבורו. סופר "גנזך קידוש השם" כתב לכל אחד מעשרים ושבעה השגרירים תמצית מהווי החיים היהודיים שרחשו במדינתו מאות שנים עד לחורבן הנורא. המאמרים לא הכילו חומר אנציקלופדי דל של מספרים ונתונים אלא יריעה קצרה ואומנותית ובה מסופר הסיפור הייחודי המקומי, היהודי, המרגש והטהור, הסיפור שלא יסופר בשום מקום, בלעדי המוסד החרדי "גנזך קידוש השם".

לזכור, לתעד ולהוכיח

האירוע נפתח במספר ברכות. מהמסך ניבטה דמותו הטמירה של האיש והאגדה, האיש אשר ככל הנראה הוא המוכר ביותר במסדרונות השלטון בכל רחבי אירופה, יו"ר ועד הנאמנים של "גנזך קידוש השם" באירופה הרה"ח הרבני הנגיד רבי יצחק יהודה שפירא הי"ו, שבשנים האחרונות ייסד את ארגון ESJF ומשמש כנשיאו, ובמסגרת זו זכה להציל אלפי בתי עלמין יהודיים ברחבי אירופה.

הרבני הנגיד רבי יצחק יהודה שפירא הי"ו, עסקן בלתי נלאה, שחותמו מוטבע על הרבה מוסדות תורה, חסד וחסידות, יד ימינם של גדולי ישראל, ידיד נאמן למוסד "גנזך קידוש השם" רבות בשנים, השוהה כעת באירופה ונבצר ממנו להשתתף פיזית באירוע חשוב זה, נאם בנעימות וביסודיות כדרכו והותיר רושם עז על שומעיו. הרב שפירא התייחס בנאומו לייחודיותו של "גנזך קידוש השם" בהנחלת זיכרון הקהילות היהודיות שהיו ואינן עוד באירופה, וכן בהנצחת גבורת הרוח היהודית כפי שבאה לידי ביטוי בשואה האיומה. הוא קרא למדינות אירופה לתמוך ולעזור לקדם ולהרחיב את פעילות "גנזך קידוש השם" בכל הרבדים. הרב שפירא אף שלח מכתב מטעמו שהודפס ונמסר לכל אחד מהדיפלומטים.

מכתב אישי של הרב יצחק שפירא לשגרירים

ראש העיר בני ברק סיפר בנאום מהדהד על אביו ז"ל, ניצול השואה הבודד שחי במסתור שלוש שנים בזהות בדויה ובנה את חייו בבני ברק מחדש. איש לא נותר אדיש לנוכח הסיפור המשפחתי המרגש, בייחוד כשהכריז: אני ושמונת אחיי ואחיותיי מוכיחים את עוצמתה וחיותה של הרוח היהודית. בדבריו פנה אל הדיפלומטים והזכיר להם את הטבח הנורא שהתרחש בשמחת תורה. המרצחים לא חיפשו רק חיילים. הם חיפשו לרצוח י ה ו ד י ם. ראש העיר סיפר לאורחים על התוכניות ועל החזון הגדול לבניית משכן הקבע הגדול למוזיאון מתקדם ל"גנזך קידוש השם", במתחם העסקים BBC, בין מגדלי ב.ס.ר, במקום היקר ביותר בעיר שהוקצה למטרה זו על ידי העירייה, אתר שיכיל את תוכני הרוח והאמונה בימות חורבן יהדות אירופה.

ראש עיריית בני ברק הרב חנוך זייברט נושא דברים

אנחנו מחויבים לששת המיליונים שלא תיעלם מורשתם.

בדבריו הביע תקווה שאירוע זה יביא בכנפיו בשורה של ממש לתוכניות הגדולות שקורמות עור וגידים. את התוכנית היטיב להגדיר בשלוש מילים: לזכור, לתעד ולהוכיח.

אחריו נשא דברים סגן שר התחבורה ח"כ הרב אורי מקלב הי"ו, יו"ר הרשות לניצולי שואה. בדבריו עמד הרב מקלב על האנטישמיות ושנאת ישראל שקדמו לשואה, ועל ההשוואה הבלתי נמנעת לאירועי השבעה באוקטובר שצמחו אף הם על קרקע רוויה שנאת ישראל ואנטישמיות. ההשוואה בין השואה לשביעי באוקטובר אינה בהיקף מעשי הרצח, שכן בשואה נהרגו בתקופות מסוימות עשרות אלפים ביום, אבל המוטיבים זהים, הרצון זהה והממצאים שאותרו מדאיגים. הוא סיפר שעותקים של הספר "מיין קאמפף" הידוע לשמצה נמצאו בבתיהם של מחבלים. הוא השווה בין עלילות הדם ההיסטוריות לבין עלילות הדם המודרניות המאשימות את ישראל ברצח עם, "האשמות" של גופים ממומנים במיליארדים בידי אנטישמים ושונאי ישראל, ומכאן נובע הצורך להיאבק באנטישמיות הגואה לצערנו כיום.

חה"כ הרב אורי מקלב יו"ר הרשות לניצולי השואה נושא דברים

בדבריו הודה הרב מקלב לדיפלומטים הנכבדים הרבים שהגיעו לאירוע ולאיחוד האירופי שיזם את המפגש החשוב, והעלה על נס את ייחודו של המוסד הוותיק "גנזך קידוש השם" המתעד את גבורת הרוח היהודית. גבורת הגוף, הכריז, יונקת מגבורת הרוח.

הרב מקלב שיבח את מלאכת התיעוד יוצאת הדופן של "גנזך קידוש השם" שעובד מסביב לשעון להציל כמה שיותר עדויות מתהום הנשייה. רבים מניצולי השואה לא רצו לספר במהלך השנים את שעבר עליהם, זאת מתוך רצון להקים בתים שמחים שאינם חיים ונושמים את "אבק השרפה" התמידי שרבץ להם על הלב, אולם כעת, לעת זקנה, יש גם להם רצון להיפתח, "לפתוח את הקופסה", למען יֵדְעוּ הדורות הבאים מה היה.

הנואם המרכזי, שגריר האיחוד האירופי בישראל מר דימיטר טזאנצ'ב, נאם ואמר כי "השואה היא כתם אפל שלא יימחה מההיסטוריה של היבשת שלנו, ואנו כנציגי מדינות האיחוד האירופי רואים זאת כחובתנו הקדושה לוודא שהרצח הברוטלי של שישה מיליון גברים, נשים וילדים יהודים לא יישכח לעולם".

שגריר האיחוד האירופי דמיטר טזאנצ'ב נושא דברים

השגריר סיפר כי לאחר האירועים הנוראים ב-7 באוקטובר, וגל האנטישמיות ששטף בעקבותיהם את אירופה וחלקים אחרים בעולם, האיחוד האירופי האיץ את יישום אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים. השגריר ציין כי האיחוד האירופי הגדיל את המימון ל-5 מיליון אירו כדי לתמוך בהגנה על מקומות תפילה יהודיים, בתי ספר והתכנסויות קהילתיות. התוכנית המקיפה כוללת כמעט 100 יוזמות כש-74 מהן כבר יצאו לדרך, ומטרתן להבטיח שיהודים באירופה יוכלו לחיות את חייהם בבטחה.

השגריר הוסיף ודיבר בהתרגשות על העבר, ההווה והעתיד. השגריר, שמוצאו מבולגריה ובקיאותו בהיסטוריה היהודית שלה מרשימה, ידע אף ידע לספר שבמשך 13 שנה, לפני עלייתו לארץ ישראל, שהה מרן הבית יוסף בבולגריה (בה הקים את בית המדרש בית יוסף).

עדות חיה ואותנטית

על כיסא פשוט ישבה אורחת מיוחדת, אישה באה בימים, ישישה צנועה וחסודה, אינטליגנטית ודוברת שפות שונות. זו הגב' נדיה הורוויץ שתחי', ניצולת המחנות, ילידת פאביאניץ שבפולין, שאיבדה בשואה את כל משפחתה: אבא, אימא, אחים ואחיות, דודים ודודות ובניהם. היא איבדה הכול, והתחילה הכול מחדש. כיום היא אם למשפחה מפוארת בת כ-200 צאצאים כ"י.

שגרירים, דיפלומטים ואורחים רמי דרג לא הצליחו להסתיר התרגשותם למשמע העדות החיה והאותנטית.

המדריך הרב אריה הנדלר, ראש ישיבה ומרצה בכיר, הנחה בשפה האנגלית מחזה על "חסידי אומות העולם", ודבריו הומחשו באמצעות תערוכה וירטואלית מפעימה. המחזה המשלב קטעי תצלומים נדירים הוקרן באולם עגול שהואר באמצעים טכנולוגיים חדשניים שיצרו אווירה ששילבה הוד ואימה. התערוכה זרקה אור על המושג "חסיד אומות עולם" וביטאה את האכזריות והאטימות שבהן נתקלו יהודי אירופה בשנות השואה מחד גיסא, ואת המעטים המוסריים שנחלצו לעזרת שכניהם היהודים האומללים וסייעו להם להינצל מן התופת בדרך לא דרך מאידך גיסא. בתערוכה שולבו עדויות של ניצולים שסיפרו על הדרך שבה ניצלו על ידי גויים טובי לב. בשיא ההרצאה הפתיע המדריך הרב הנדלר את הנוכחים והראה להם מחזור לימים נוראים, קטן ונדיר, מארכיון "גנזך קידוש השם", שנכתב במסתור בידי יהודי בגטו, הרב שלמה שיינר ז"ל מפינטשוב, שתפילותיו כתובות בכתב יד אומנותי מרהיב עין.

המדריך הרב אריה הנדלר בהדרכת התערוכה

מצפון – מצפן

עשרות השגרירים מכל מדינות האיחוד האירופי ישבו שעה ארוכה והקשיבו לסיפור שהוצג בדרך ייחודית ומרתקת. אכן, בחשכת השואה האיומה שבה התגלו רוב עמי העולם באכזריותם ובמקרים הטובים יותר באטימות ליבם, היו אי אלו נקודות אור באפלה, היו גויים שהצילו יהודים ואף סיכנו את חייהם למען יהודים, ועלינו מוטל היום להראות לעולם שאנחנו לא נשכח אותם, לעד.

המדריך הרב הנדלר הסביר לנוכחים את ההשוואה בין שני המושגים שבשפה העברית מתבטאים במילה כמעט זהה – מצפון ומצפן. שכן, לא די בכך שהמצפון מייסר את הלב על מה שנעשה, המצפון אמור להיות מצפן שמכוון את העתיד לאור לקחי העבר, והוא זה שהנחה את חסידי אומות העולם בפועלם עם היהודים חסרי הישע.

בסיום המיצג עלה שורד השואה, יליד העיר טרנופול (אז בפולין), ר' מיכאל אוריך מבני ברק, שסיפר בדמעות על הפרידה מההורים, החיים הכפולים בבית נוצרי קתולי שקיבל אותו בחום ובאהבה. בהמשך סיפר בקצרה על הקריעה הגדולה, של ילד-נער בסיום המלחמה, לשוב חזרה אל חיק העם היהודי, ואת מה שעבר עליו מאז ילדותו עת עבר עם אביו המהנדס ואימו הרוקחת להתגורר בוורשה כדי להתפרנס בה. הוא תיאר את החיים בגטו הצפוף, את המראות הנוראים שהיו חלק משגרת יומם, את העניות ואת הסבל. בשנת תש"ב (1942) העבירו אותו הוריו למשפחה גויית וכך חי כמה שנים בבית משפחת סטאחוביץ, שגידלה אותו כבן. ר' מיכאל תיאר את התמודדויותיו בוורשה ובבוכנוואלד, ובסיום דבריו תיאר את יום הפרידה מהגב' הלנה סטאחוביץ, עת בא הרב ויגדרוביץ, לימים רב במכסיקו, להוציא אותו.

שורד השואה 'ילד מסתור' בוורשא מיכאל אוריך

ילד בן עשר, שצריך להחליט בעצמו על העתיד שלו…

'הוריי' הגויים המאמצים, שכל כך הטיבו עימי, לא התנגדו לרב שבא לקחת אותי, אבל הם רצו שאני אסכים! ואני הייתי אמור לענות תשובה שתקבע את העתיד שלי". הוא נזכר בלבטים ובייסורי הנפש שהדירו שינה מעיניו בלי סוף.

לימים קיבלה הגב' הלנה סכטוביץ את אות חסידי אומות העולם.

המסר שעלה מתוך הדברים היה: אלפי המצילים הללו לא יכלו למיליונים שנרצחו. גם היום בשנות האלפיים נדרשים אומץ, מוסריות ונחישות לעמוד אל מול שנאת היהודים בעולם כדי ששואה כזו לא תשנה עוד חלילה, היל"ת.

משם, דרך מסדרון חשוך למחצה, עברו הדיפלומטים בין מוצגי תערוכה פיזית להנצחת חסידי אומות העולם של "גנזך קידוש השם" לכיוון אולם המליאה שבו נערך האירוע המרכזי לציון יום השואה.

שגרירי האיחוד האירופי בסיור בתערוכה

באולם הכינוסים התקיים המושב האחרון של המפגש שיוחד לזכר ששת מיליוני הנרצחים הי"ד, תוך הזכרת שמותיהם של הזקוקים לישועה, החטופים והחטופות בעזה.

בין האורחים שתיארו בפני הדיפלומטים את ייחודו של "גנזך קידוש השם" ואת תרומתו המשמעותית להנחלת זכר השואה בארץ ובעולם הייתה הגב' קולט אביטל, ניצולת שואה ויו"ר "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל". היא דיברה על תפקידו החשוב של "גנזך קידוש השם" בעניין הנחלת זיכרון השואה במגזר החרדי – חברה בתוך מדינת ישראל ששנים רבות לא הסכימה לדון בנושא בשל החשש משאלות אמוניות שיצופו, וכיום צוות רבנים ומחנכים יושבים על המדוכה ונותנים מענה לכל השאלות המטרידות הללו.

הגב' קולט אביטל יור מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל בפאנל עם שורדי השואה מיכאל אוריך ונדיה הורביץ

בהתרגשות רבה כובד הרה"ח רבי דוד סקולסקי שליט"א, נשיא "גנזך קידוש השם" בהווה ומנהל "גנזך קידוש השם" בעבר, להדליק שישה נרות לזכר ששת המיליונים, תוך ציון פועלו רב השנים שעמד על עריסתו של המוסד הגדול להנחלת זכר הגבורה היהודית – גבורת הרוח של קדושי השואה ושרידיה.

נשיא "גנזך קידוש השם" הרב דוד סקולסקי בהדלקת ששה נרות לזכר ששת המיליונים הי"ד

כל אחד מהמשתתפים הדליק אף הוא נר לעילוי נשמות הנספים, בתפילה לשחרור החטופים ולסיום המלחמה.

אחר הרטיט החזן הרה"ח ר' ישראל אדלר בתפילת א-ל מלא רחמים שהמיסה לבבות. עין לא נותרה יבשה.

החזן ישראל אדלר בתפילה לזכר הנרצחים

לסיום השמיעה יו"ר ההנהלה, גב' רחל יוד, את דבר הנהלת "גנזך קידוש השם":

"אנו קוראים לכם כבוד השגרירים לשלב איתנו ידיים בשליחות הקדושה והחשובה שלנו. לשתף איתנו פעולה בהנחלת זיכרון הקהילות היהודיות שהיו באירופה, ושהן חלק מפואר מההיסטוריה של ארצותיכם. היסטוריה של תרבות עשירה, של חקיקה דתית משמעותית, של ספרות מרתקת שאנו משתמשים בה עד היום, של שירה, נגינה, של היופי העתיק של אירופה. יופי שהיה ואיננו, אבל כאן בארץ ישראל החברה החרדית משמרת אותו למעשה. שימור זה לצד ערכים יהודיים ואוניברסליים שאנחנו מטמיעים בקרב בני הנוער מצטרפים למאבק שלכם באנטישמיות. אנו מזמינים את כל אחד מכם באופן אישי ליצור עמנו קשר ולבוא לביקור התרשמות אישית מהפעילות החינוכית הענפה שלנו ולחשוב ביחד כיצד ממנפים ומרחיבים את הפעילות לתועלת המטרות החשובות המשותפות שלנו".

הגב' רחל יוד יו"ר הנהלת גנזך קידוש השם נושאת דברים

בשלהי הכינוס נשאל ראש העיר בני ברק, הרב חנוך זייברט, מה ראוי להיות המסר המרכזי של "גנזך קידוש השם" לבני הנוער מכל העדות שמבקרים בו, ושיבקרו בעז"ה הרבה יותר בבניין החדש שיוקם בעז"ה. תשובה: "הדגש צריך להיות על הגבורה היהודית הנפשית. יהודים שמסרו את נפשם על עקרונותיהם ולא איבדו צלם אנוש בזמנים הקשים ביותר. אלו היהודים שלא היה קיים לדידם המושג 'פטור'… (המצטער 'פטור' מן הסוכה, אונס רחמנא 'פטריה' וכו'), אלא חיו עם ריבונו של עולם, עם השלחן ערוך, בכל מצב ובכל שעה. יהודים שהצטערו בצער חבריהם והיטו שכם לעזור להם תוך ששכחו מהצער של עצמם. ובוודאי הגבורה של דור הניצולים, שהחביאו את אבלם בליבם ובנו עולם חדש, בשמחה, בתקווה ובאמונה".

עוד ידובר רבות על רשמי הביקור המיוחד במרכז עיר התורה והחסידות, בני ברק. השגרירים הגויים, הרחוקים כל כך מהווי החיים החרדי-שורשי, נדהמו והתרגשו לגלות את תודעת הרוח והגבורה היהודית שמנחילים ב"גנזך קידוש השם" מדי יום לכל שכבות הציבור. בצאתם מן המפגש הם נפגשו עם קבוצת ילדים בני 12–14 מת"ת "נווה ישראל" במעלה אדומים, שיצאו אף הם מיום עיון ב"גנזך קידוש השם" שעסק בדילמות מוסריות בעת משבר. השגרירים שוחחו עם הנערים והתרשמו מתחושותיהם ומידיעותיהם לאחר שחוו את הפעילות החינוכית ב"גנזך קידוש השם".

אין ספק ש"גנזך קידוש השם" מביא קול אחר וגבוה יותר לערכים ומסרים יהודיים ואנושיים, כפי שבאו לידי ביטוי בשנות השואה. קול אשר הולך מקצה העולם ועד קצהו: "זכור את אשר עשה לך עמלק" בדמותו של האשמדאי הנאצי ימ"ש.

לצפייה בדיווחים באתרי החדשות ורשתות חברתיים:

https://www.ynet.co.il/judaism/article/hjyyotuz0

https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1097376

https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/15713439

https://www.jdn.co.il/consumer/2195460/

https://ch10.co.il/news/903866/

https://www.i24news.tv/fr/actu/israel/artc-bnei-brak-des-dizaines-d-ambassadeurs-europeens-se-sont-rendus-dans-un-memorial-de-la-shoah-pour-une-visite-de-solidarite

https://news.walla.co.il/item/3662807

https://www.mivzaklive.com/2024/05/07/dozens-of-european-union-ambassadors-came-for-a-solidarity-visit-to-the-holocaust-institute/

https://www.hidabroot.org/article/1194726

https://crownheights.info/photo-galleries/864976/eu-ambassador-to-israel-marks-holocaust-remembrance-day-with-visit-to-bnei-brak/

https://www.timesofisrael.com/in-bnei-brak-haredim-host-eu-diplomats-at-an-unusual-holocaust-memorial/